בשבוע הבא יתקיים בחולון כנס של 'פורום הפיס לחינוך'. ביסודו רעיון מבורך: דרישה להעלות את החינוך לראש סדר העדיפויות. ואז אתם מסתכלים על האיור המעטר את הפלאייר, ואם אתם חובבי-אדם, יחשכו עיניכם כשתבינו מה מסתתר מאחורי המילה 'חינוך', לפי מפיקי הכנס:

הרי לפניכם תיאור של 'אבולוציה'. כמו בתעמולה הנאצית, גם כאן יש אידיאולוגיה המבהירה מהו ה'נחות' ומהו ה'נעלה', אלא שכאן האתוס יותר שיטתי: במקום לשים בתחתית האבולוציה רק את היהודים, הסלאבים וכו', האיור שם למטה את יצורי האנוש באשר הם, כלומר את כולנו.

ומי מתקדם ממנו? האדם המשתמש במחשב. ומי מעליו? אדם חבוש משקפי VR, שהבעה של עגל על פניו (דה-הומניזציה היא חלק מהסיפור). ומי נזר הבריאה, צלם אלוהים של דת המידע המחולנת? כמובן, 'יצור חכם', או רובוט דמוי-אדם. לעומת ארבעת השלבים הנמוכים בתרשים, בשלב של הרובוט אכן 'נעלם' לו יצור-האנוש מהתמונה. לאן הוא נעלם? תשאלו את צ'רלס דרווין, שהמציא את מערכת ההפעלה האבולוציונית, אותה מפעילים כעת כהני הטרנס-הומניזם על בני-האדם.

ובכן רבותיי, למי שלא שמע על כך עד כה, לתפיסה המובעת באיור קוראים טרנס-הומניזם (או פוסט-הומניזם, שהוא אמנם קיצוני פחות בקלות בה הוא משליך את בני-האדם לפח הזבל של האבולוציה), ולפני כשנה עמדתי בהרחבה על קרבת רעיונות אלה לאתוס הפאוליני בנצרות הקדומה.

לעתים תמונה שוה אלף מילים

מדובר בהדגמה צלולה של הטרנס-הומניזם: השלב של האדם המהונדס (חבוש משקפי VR) הוא שלב הביניים, שלאחריו – זהו. כבר אין שם אדם. לא התבלבלתם. מה נשאר שם? רובוט. רגע, מה עם הילדים שלכם? הנכדים? ההורים שלכם, אולי הם ניצולי שואה? נכים? עוורים? משהו? לא. לפי מי שאייר את זה בחסות חברת EduAction (שבאתר האינטרנט שלה אי אפשר להבין מי הגורמים העלומים העומדים מאחוריה), אין לכם עתיד. אבל היי, האם הם לא אמרו שהם בעד חינוך וכל זה?

ובכן, יש כאן הרעלה של השיח הציבורי בישראל בתכני הטרנס-הומניזם למטרות רווח: לא חסרים היום גורמים מסחריים שמבקשים 'לעשות סיבוב' על מערכת החינוך: להכניס לכיתות מצלמות שיפרו את האינטימיות הכיתתית של הלמידה, יכרסמו עוד בפרטיות התלמידים ויהלכו אימים על המורים; להכניס רובוטים שילמדו במקום מורים; לדחוף לכיתות טבלטים שיסרטנו, ומה לא. יש רק בעיה קטנה: השיקול החינוכי והלימודי.

אבולוציה? ממש לא, אולי טכנולוציה

אם מסירים את לוט ההפחדה האנטי-אנושית מהאיור השטני הזה, וזוכרים שמדובר בחברות מסחריות שרוצות בסך הכל להפיק רווח נאה ממערכת החינוך של ילדינו, אפשר לדבר לגופו של ענין. וכאן התמונה די הפוכה ממה שהאיור מנסה לומר. מנין שאוב הרעיון ההזוי לפי לימוד באמצעות משקפי VR הוא 'השלב הבא בחינוך', או שלב נעלה יותר? מה לדעת מארגני הכנס הזה הופך את המכשיר

המפוקפק הזה לבעל ערך חינוכי? או לימודי? ומה עם הבדידות והאסקפיזם החמורים שהוא עתיד לגרום לילדינו?

נראה שמטרת משקפי הVR יותר מכל היא שליטה על בני אדם, ובהמשך – הקניית גישה ישירה להנדוס תודעה ישיר של אנשים. על סמך מה בדיוק מציירים אנשי אדיואקשן טכנולוגיה שמשמעותה היא למידה סבילה ומבודדת, הצפויה לפרק את המסגרת המכונה 'כיתה', כטכנולוגיה שיש לה תועלת חינוכית 'גבוהה' יותר מאשר למידת העמיתים האנושית והדיאלוגית? או כבעלת תועלת חינוכית בכלל? באיזו זכות הם שוטפים לציבור את המוח באיור הזה?

ובכן, בעיתוני סוף השבוע האחרון הכותרת בפלאייר היתה פסקנית יותר: "האבולוציה של החינוך". אבל מישהו שם הבין שיתכן שהציבור עלול שלא ישתוק לנוכח הבזיון הטרנס-הומני הזה, ולכן הם שינו את הכותרת ל'בואו נדבר על זה: האבולוציה של החינוך". באמת תודה שאתם פותחים את דת הטרנס-הומניזם לדיון ציבורי. רק חבל שאת האיור החולני לא החלפתם.

מי אפוא האנשים והגופים העומדים מאחורי חברת EduAction, המבקשת לרמוס את אנושיות מערכת החינוך הישראלית הציבורית, לטובת אינטרסים כלכליים צרים של תאגידי טכנולוגיה? האם ידה של חברת אוקולוס (יצרנית משקפי ה-VR שכשלו, כזכור, בשוק המסחרי) במעל? למי שלא שם לב, ביפו מוקם כעת 'מרכז החדשנות הישראלי' בשביל לכפות על תלמידי ישראל שיובאו לשם ע"י בתי הספר ברבבותיהם מרחבי הארץ, לחבוש משקפי VR (והנה מדינת ישראל מספקת להם קהל שבוי של קטינים). מה יותר נוח לחברה מסחרית מאשר שימוש ציני בכוח כפיה מדינתי מקומי? ונעזוב לרגע את זה שבשביל לדעת מהי חדשנות ישראלית, ממש לא צריך להשתמש במשקפי VR שמיוצרים בכלל במקומות אחרים בעולם. ואת זה שחוזה המדינה, ב"ז הרצל, לא היה זקוק לחפיץ הזה בשביל ליצור חזון מופלא המכונה מדינת ישראל. כשיש חזון ראוי, הדמיון והתקשורת המילולית עובדים היטב ולא צריך לסמא אנשים בחפיצים טכנולוגיים.

'אבולוציה'? רגרסיה

ועוד לא דיברנו על למידה ממסכים, שהיא השלב השלישי באבולוציה של הציור הזה, הנמוך יותר מהרובוט, אך כביכול גבוה יותר מהקריאה בספר. אולי כדאי להביא לידיעת מפיקי האיור המרושע הזה שדו"ח OECD עדכני (משנת 2015) הראה בבירור שריבוי מסכים בכיתה פוגם בלמידה, לעומת הלמידה המסורתית המבוצעת באמצעות ספרים. ואולי כדאי להזכיר שוב שהדור שהפך את ישראל למעצמת הייטק רכש את יכולותיו במערכת החינוך הישנה והטובה, ושם גם הוקנתה לו יכולת למידה וריכוז גבוהה שאינה מוענקת לדור מסוממי המסכים.

איך זה מתישב אפוא עם המסר המניפולטיבי באיור, של עליונות הלמידה ממחשב על הקריאה מהספר? ואם העובדות אינן תומכות בכך, מדוע חברת אדיואקשן משתמשת במונח מעורר היראה 'אבולוציה', המתאר בפסקנות תהליך ליניארי-דטרמיניסטי שמוטב 'להתיישר' איתו, ולא – ניכחד?

מהו בכלל הקשר בין האבולוציה הטרנס-הומנית הזו, לבין שלום ילדינו וחינוכם? קשר הפוך: לפי יצרני האיור ילדינו מוזמנים לחפור לעצמם את הקבר ולפסוע לתוכו מעדנות. הרובוט (עובד חברה קדישא) כבר יכסה אותם בעצמו. ובכן, מה היחס בין 'האבולוציה של החינוך' כפי שהיא מוצגת באיור הזה לבין חינוך? נכון: ניגוד. ובכן, אנשי מפעל הפיס, האפוטרופסים של הכנס דלעיל, האם אתם מודעים לאידיאולוגיה האנטי-אנושית שאתם נותנים לה רוח גבית?

ברית האנוש תחת איום

אולי בכל זאת יש כאן ענין אבולוציוני? רובוטים יהיו יותר חזקים מאתנו וישרדו יותר טוב? ובכן, מדינות שבהן שולטת חשיבה הומנית, שלא זנחו את מה שהרב חיים הירשנזון (רח"ה) כינה 'ברית אנוש', אינן

חושבות ופועלות כך. כך למשל בבלגיה הולכים להטיל מס על רובוטים דמויי-אדם שיוכנסו לשוק העבודה. האם אתם חושבים שמי שמפיצים את האיור הטרנס-הומני הנ"ל היו חושבים שזה רעיון טוב? ממש לא. הרי בני אדם זו לדידם פסולת אבולוציונית נחותה. והאם האינטרס הטרנס-הומני זהה לזה של החברה הישראלית, בהנחה שהיא רוצה לשמור על אנושיותה? לגמרי לא. אז למה אין על כך שיח משמעותי בישראל? אם נצא מהקונכיה, ולא נכנע לטרור של שיח האבולוציה הטרנס-הומני, יש סיכוי שנאפשר חיים אנושיים לנכדינו. חברי כנסת, אנשי תקשורת וציבור יקרים: אם תמשיכו לשתוק בנושא הטרנס-הומניזם, האחריות לתוצאות תהליך שטני זה רובצת על כתפיכם. אנא מכם, גלו אחריות.

למעשה, בחברה יהודית-אנושית הגונה, אנשים שמפיצים את טרור הטרנס-הומניזם היו מוקעים, לא פחות משצולבים כאן על ימין ועל שמאל כל אדם שרק העז לפצות את פיו ולומר משהו שיפוטי על הזולת או על קבוצה מסוימת. הרי להעליב מגזר כזה או אחר – זו שערוריה בלתי נסלחת, אבל לעלוב בכל יצורי-האנוש בחברה הישראלית (ובכלל), זה מותר, ואין פוצה ומצפצף. שוב מסתבר שהציבור בישראל מוסלל לחשוב שהאיום הגדול ביותר על חייו הוא הטרור הפלסטיני. בלי לזלזל בחומרתו, יש עוד דברים.

הרובוטיקה כבר כאן, ומוטב שננהל דיון ציבורי לגביה

למעשה, הטרור הפלסטיני הוא אחד הדברים שטכנולוגיות טרנס-הומניות 'רוכבות' עליהם בעת הזו, וראו את הרובוטים הקרקעיים שמוכנסים כעת לצה"ל. ב-YNET מספרים לנו בכתבה המצ"ב שרובוטים דמויי-אדם הם כבר 'מעבר לפינה', ואף אחד מהמגיבים אינו מעלה על דעתו (או שהיו שהעלו – וצונזרו) שהפעלת רובוטים כאלו כנגד פלסטינים היא רק ספירה לאחור עד שיחליפו שוטרים בישראל ברובוטים דמויי-אדם שכאלו (למזל"טים לקח שנים לא רבות להיהפך ל'רחפנים', המשמשים כבר לשיטור, ובהמשך יחומשו לשימוש המשטרה). או אז יופעלו אותם רובוטים נגד מי שיעזו 'להפר את הסדר הציבורי'. מוטב לנו לנהל דיון מעמיק, מושכל וצופה פני-עתיד לגבי השלכות הכנסת הרובוטיקה בכלל והרובוטיקה דמויית-האדם בפרט, לתוך המשק והחברה הישראלית. בעולם הנאור כבר הבינו שמוכרחים לנהל דיון כזה.

אולם כמו שזה נראה כרגע, כמו שאמר מאיר גולדברג, "אנחנו זן נדיר, ציפור משונה, החלומות באויר, הראש באדמה". אך הלוואי שנתעורר בזמן. כי אם יש סיבה לדאגה עמוקה להרס התשתית האנושית של הדמוקרטיה הישראלית, עליה מקוננים רבות לאחרונה, הרי היא בהחלט נעוצה כאן.

בעקבות הרשומה הנ"ל התראיינתי בגל"צ אצל עידו קינן בתוכנית 'רבע לדיגיטל'. להאזנה – האתר של עידו קינן, 'חדר 404', דקות 8:00-12:37