בשולי הטבח הנורא בביה"כ בפיטסבורג.

הבוקר קיבלתי דוא"ל שנשלח על ידי הדוא"ל שלי, המודיע כי חשבון ההוג'ימייל שלי נפרץ, וכי אם לא אשלם סכום של 800 ומשהו דולר, במטבע ביטקוין, תוך 48 שעות, יופצו – דרך החשבון שלי -תמונות שצולמו בתוכנת ריגול שנשתלה בטלפון הנייד שלי בחצי השנה האחרונה (למעשה, תוכנות Deep-Fake מאפשרות לפושעים נאלחים שכאלו לייצר כל תוכן שהם רוצים) ורשימת אתרי המרשתת שביקרתי בהם, שלפי הפושע שכתב לי הם איומים ומבישים, תוך רמיזה להקשרים לא ראויים. איני יודע אם הכוונה ל-YNET, הארץ, מקור ראשון, העין השביעית, או אחרים, אבל כמובן שמפושע שכזה אי אפשר לצפות ליושרה או דיוק מיוחדים לגבי מה שהוא מאיים לשלוח בשמי, אם אכן יחליט לממש את איומו, בהנחה שלא אשלם לו את הכופר שדרש.

הודעתי על כך מיידית לרעייתי ולאגף המחשוב באוניברסיטה העברית, שאמרו שמדובר בנוזקה נפוצה, שרבים סובלים ממנה (ואולי חלקם גם נבהלים ומשלמים מיד בלי לדווח על כך), ושאין צורך או טעם להתקשר למשטרה לגבי זה. ובכל זאת, הדברים מטרידים מאד. אני מניח שאם הייתי מקבל הודעה על פיגוע טרור העומד להתרחש, והייתי מדווח על כך למשטרת ישראל ולכוחות הבטחון בישראל או בארה"ב, אפשר לשער שהם היו שמים את ידם במהירות רבה על המנוול/ים ששולח/ים איומים אנונימיים שכאלו, או לפחות על מי שמייצר/ים ומפיץ/ים נוזקות כאלה. למרבה הצער, ככל שהדבר נוגע למרחב האזרחי הפלילי, אזרחים לא יכולים לצפות להגנה כזו, ואפשר וצריך לקוות שהדבר ישתפר בעתיד.

במסגרת קורס שאני מלמד באונ' ייל בסמסטר הזה, בנושא פילוסופיות יהודיות והומניות של טכנולוגיה, אני עוסק בשיעור היום בנושא 'אחריותיות במרחב הציבורי'. נדון בין השאר במאמרה המכונן של פרופ' הלן ניסנבאום מאונ' ניו-יורק בנושא ( Helen Nissenbaum, “Accountability in a Computerized Society”, Science and Engineering Ethics 2 [1996], pp. 25-42). ניסבאום מצביעה על סכנת השחיקה של האחריותיות המוסרית המיוחסת לחברות ולתאגידים, בכל הנוגע לתוכנה, חומרה, ונזקים במרחב הציבורי. מאז 1996 עברו מים רבים בהדסון, והשתנו הרבה דברים לכאן ולכאן, אך הנושא עודו חשוב מאד.

איני חושב שהדבר מצדיק הפסקה של שימוש במחשבים וחזרה לשימוש בנייר ובמכתבים גרידא, ובודאי שלא 'מלחמה בטכנולוגיה' כפי שעפרי אילני טען לאחרונה. אדרבה, מנקודת מבט הומנית, טכנולוגיה (מהגלגל ועד המחשב) היא מבורכת כל עוד היא מודרכת על ידי ערכים הומניים ואינה עוברת האלהה. אלא ששימוש הולם בטכנולוגיה דורש שיח חברתי מוסרי ער, כמו גם מוסדות חברתיים, מדינתיים ובין-לאומיים המגנים על בני אדם ועל אזרחים מפני עריצות, שרירות לב ואיומים.