תהליכי הדה-הומניזציה בישראל אינם מסתכמים בהשוואת ערביי ישראל ולהט"בים לבהמות, בהתרם דמם וברציחתם. בשורות הבאות אתיחס לתהליך גלובלי האמור להטריד כל אחד מאיתנו, הנוגע לשאלה פשוטה: האם גם נכדינו יזכו להיות בני אדם? כל מי שקרא את הספר החדש של יובל נח הררי 'ההיסטוריה של המחר' עשוי להיות מוטרד מכך. פרופ' הררי טוען גם כי "ההסטוריה החלה כשבני אדם המציאו אלים, ותגמר כשבני אדם יהפכו לאלים". בשונה מכך, אני מקוה שהתהליך של חיסול האנושות והאנושיות אינו גזירת גורל: לא "ההסטוריה תגמר כְּשְ", אלא האנושות "עלולה להגמר אם". בשורות הבאות אתייחס להבט מסוים של הנושא, בהקשר של עובדי קבלן ושל ההחלפה של עובדים ברובוטים, המשחרת לפתחנו.
עובדי קבלן
בעקבות בחירות 2015: מתי יהיה בישראל שמאל סוציאל-דמוקרטי?
מושרשותו של הניאו-ליברליזם בשמאל הישראלי
הרבה כבר נכתב על הבחירות שחלפו. במאמר בשם 'בחירות 2015: הכשל המעמדי של השמאל' כתב פרופ' דני גוטוויין על כך שהבחירות האחרונות לא היו 'טעות' של מצביעים בני המעמד הנמוך בחברה הישראלית, אלא הבעת אי-אמון מעמדית של העניים בשמאל, הנתפס כמחוז שבע ומנותק. השמאל, לטענת גוטווין, ברובו אינו מנסה לכונן ממלכתיות הוגנת אלא פשוט עושה את מה שעושים שאר המגזרים: משתמש במשטר המגזור וההפרטה לשם שירות האינטרסים של חבריו, תוך התעלמות מבעיותיהם של העניים בישראל. התיזה של גוטווין ודאי מעצבנת רבים, אך דומה כי לא לחינם: בעשורים האחרונים מפלגות השמאל-מרכז כמעט אינן מאתגרות את המדיניות הניאו-ליברלית המקודמת על ידי ממשלות ישראל, ולמעשה לקחו חלק בגלי ההפרטה.
'כאילו הם עצם אחד עִמנו'
אחד הדברים הצריכים עיון בשיח הישראלי התקשורתי הוא הדיבור על מעמד הביניים כתכלית המדינה. מתי הוחלט שרק למענו של מעמד הביניים הוקמה מדינת היהודים?
לשון אחרת 