יהדות בית הכנסת או דת מקדש? הבחירה (עדיין) בידי עם ישראל

רעיון בניית בית המקדש השלישי חזר לקדמת הבמה בעשור האחרון, וביתר שאת בחמש השנים האחרונות, בעבור יהודים לא מעטים. לאחרונה פורסם סרט תיעודי של רוני קובן על נאמני הר-הבית. רבים סבורים שבניית בית מקדש שלישי לא תשנה מהותית את המצב הקיים, אלא רק תוסיף עליו כהנה וכהנה.

מדריכי בדוקטורט, פרופ' אבינועם רוזנק, עמד לפני כמה שנים על שאלה זו במאמרו 'הרהורים על טיבה של ההלכה בעולמו של מקדש' (דעות 58, תשע"ג, 9-5). ההלכה היהודית אמנם אינה תוצר של חורבן המקדש, והיא ללא ספק קדמה לו בעניינים רבים, אולם עיצובה של ההלכה בידי חז"ל נושא חותם בתר-מקדשי מובהק. אשר על כן, מעלה רוזנק שאלות חשובות לגבי התמורות האפשריות בהלכה במקרה של הקמת בית מקדש שלישי, ובכלל זאת שאלת הנבואה. כמו רוזנק, ובדומה לאריאל פיקאר, תומר פרסיקו, ואחרים, גם אני סבור שיש כאן סוגיה עמוקה שיש לדון בה בכובד ראש.

כרזת גוג ומגוג בצעדת שבעים לישראל בניויורק.jpg

תהלוכה לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל, ניו-יורק תשע"ח

למשל: מיהו המוסמך להקים מקדש? האם ממשלת ישראל יכולה ומוסמכת לקדם מהלך כזה, כאירוע שיגרום לפריצת מלחמה אזורית, או אולי כאחת מתוצאותיה, ללא הסכמה נרחבת של העם היהודי? האם שר הדתות או הבטחון יכולים להורות על כך תוך שימוש בכוח הממשלתי הרב המוקנה להם בשם כלל אזרחי ישראל, ובמידה מסוימת בשם העם היהודי כולו?

ובאופן מהותי יותר, האם הקישור בין הקמת מקדש לשפיכות דמים (כמו בתמונה הנ"ל, אותה צילמתי בשנה שעברה) משקף מהלך שהוא פנימי למסורת היהודית, או מסמן שימוש באנרגיה יהודית משיחית לטובת הקמת מקדש, הנתפס בעיני נוצרים משיחיים לא מעטים כתנאי להמרת דתם של היהודים, ולהשמדת מי שלא יסכינו לכך? ומה עלולים להיות המחירים הדתיים-חברתיים של הקמת מקדש, לגבי יהדות בית-הכנסת, המצטיירת כשונה באופן יסודי מזו הצדוקית, שהיתה האליטה הכהנית בימי בית שני? האם עלינו לקחת בחשבון את ההבדלים העמוקים בין שני ענפי היהדות הללו? האם יש סיבה לחשוש שריכוז הפולחן יעיב על בתי הכנסת, ואולי אף מעבר לכך, כמו שהיה ברפורמה של יאשיה בימי בית ראשון, אשר מחתה באגרסיביות את מקומות הפולחן המבוזרים? האם ישנה חפיפה בין יהדות המקדש לבין הדת הדומיננטית בעת הזו, הלא היא 'דת המידע' (Dataism), כפי שמגדיר אותה יובל נח הררי? האם הקמת מקדש תתרום אפוא להתמודדות מיטיבה עם משבר האדם והאנושיות בעת הזו, או חלילה תתרום ל'פתרונה הסופי'? מה יאמר הציבור היהודי החילוני הפרו-מסורתי בישראל לגבי הסוגיה הנכבדה הזו? והאם ענפי יהדות בית הכנסת בעת הזו (בישראל ובארה"ב) מסוגלים לחשוב יחד, ובאופן פרגמטי, לנוכח האתגרים הללו?

במאמר-מסה בשם 'יהדות בית-הכנסת או דת מקדש? הבחירה (עדיין) בידי עם ישראל' (דעות 88, סיון תשע"ט, עמ' 40-33) שפורסם כעת, ביקשתי לדון בשאלות אלו, ולהצביע על משמעויותיהן היסודיות, בכדי לקדם שיח בנושא. תודתי נתונה למגיבים ומלומדים שנתנו משוב על גרסאות קודמות של הדברים, ובייחוד למיכה גודמן ולבר גוזי. טעויות שנותרו שלי הן.

בין היהדות המסורתית המזרחית והפרגמטיזם האמריקאי הקלאסי (המערבי): הרצאה באוקספורד

אחת הפריבילגיות של לימוד תורה מאז ומעולם היתה 'הליכה מחיל אל חיל', כלומר מחומה של עיר אחת לאחרת (בבלי ברכות סד ע"א). כאז גם עתה, "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל" (אבות ו, ד'). טוב, המצב באקדמיה לא עד כדי כך קשה. אבל כמו אז, גם במקרה של אקדמאים לא-בכירים בלימודי יהדות (ובמדעי האדם בכלל), לא קיים השפע הכלכלי שהיה שמור פעם לסוחרים שהתפרנסו לא רע תוך כדי שיט בנהרות הגדולים ובין יבשות. ובכל זאת, קשה להכחיש את הזכות האקדמית לנדוד לארצות רחוקות יותר ופחות, לפגוש אנשים מרתקים ולזכות לקבל משוב מאתגר ממלומדים על רעיונותיך.

המשך…

כבוד האדם בין רעיה ויינר לבני גנץ: בל נציית למצוות ה'צפו!'

ביום ו, בתאריך 25.8.2017, נמחצה רעיה ויינר ז"ל למוות על ידי שער חשמלי במגדל העמק. סרטון המתעד את האירוע המזעזע הופץ במרשתת בידי בן עוולה. חרף מחאת בנותיה מירי וחגית, ולמרות שמקרים סבוכים בהרבה כבר נפתרו, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך והשר לבטחון פנים גלעד ארדן לא תפסו את המפיץ המרושע והעמידו אותו לדין. מעט בשונה מדבריה הכאובים של חגית, איני משוכנע שכל עם ישראל צופה בסרטוני סנאף. רבים אינם מצייתים למצוות ה'צפו!', למרות שהורגלנו לכך שאם איתרע מזלו של אדם להיות מותקף באירוע טרור, זוהי 'זכות הציבור' לצפות בכך, ו'זכותם' של מפרסמים להפיק מכך רווח.

המשך…

פרגמטיזם, מחשבת ישראל ואנושיות: הערה על הבחירות בישראל

עת יוצאים דחופים הבוטים הזדוניים במרחב המקוון של מדינת ישראל, מטעם האגף לתודעת המונים של השר ארדן או מטעם כל גוף לא שקוף או אינטרסנטי אחר המבקש לפגוע בריבונותם של אזרחי ישראל, מתוכה או מחוצה לה, זה נראה תלוש לעסוק בכל נושא אחר שעל הפרק. מה גם שבהיותי שוהה עם משפחתי בקונטיקט לא נוכל להצביע בבחירות האלו (ולא שמלאכת ההכרעה בין המפלגות השונות היתה קלה הפעם לו היינו בארץ).

המשך…

מרוזנצוויג ועד ברקוביץ: ביקור מולדת אקדמי

תודות לעידודה, נכונותה וסבלנותה של רעייתי (וילדיי), אני יוצא לביקור מולדת אקדמי בישראל.

א. ביקור מולדת [אקדמי]

קוראיו המשובחים והספורים של אתר זה לא יופתעו מדו-המשמעות הנעוצה במונח ביקור-מולדת: גם visit וגם criticism. יש האומרים שרק בעברית יכולות שתי משמעויות הפוכות שכאלו לשמש בפועל אחד – 'לבקר'. אבל גם באנגלית יש דוגמאות לכך, למשל המילה fine שהוראתה היא גם 'בסדר' וגם 'קנס'.

המשך…

שלושה נושאים זנוחים ולא זניחים לקראת הבחירות

הצפיפות בישראל, עליית הניאו-צדוקיות, והאגף לתודעת המונים: האם תדרשו מהאנשים המבקשים מכם את המושכות של מדינת ישראל, להציג מצע לגבי נושאים אלה?

המשך…

עשרת הדברות: קוד אתי ומתנגדיו

[גרסה מקוצרת של רשימה זו תראה אור בשבת שלום, גליון 1096 (פרשת יתרו, תשע"ט), ופורסמה באישור העורך, פנחס לייזר, באתר של ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך]

המשך…