שירה

מְצַפּוֹת עֲדַיִין הָעֲגָלוֹת – מדרשיר לפרשת שופטים תשפ"ו

חודש טוב חברים וחברות.

השבת נקרא בפרשת שופטים את מצוות עגלה ערופה, המורה על חקר האמת במקרה של גופת אדם שמתגלה בתחום שיפוט גבולי בין שתי ערים. הטקס המקראי ממחיש את האחריות שמצפה אלוהי ישראל ממנהיגי עמו.

ומה לגבי מאות רבות של חללים בטבח הנגב המערבי ב7.10.23? איך יתכן שאנו כמעט שלוש שנים אחרי הטבח הנורא, והמשפחות השכולות עדיין מצפות וזועקות לדעת מדוע אירע המחדל? מה הורו ולא הורו רה"מ, שר הבטחון, שר הביטחון הלאומי, הרמטכ"ל, מח"א ושאר המפקדים הבכירים בשעות הקריטיות של אותו בוקר נורא ובאותו הלילה? מתי תוקם ועדת חקירה ממלכתית כנדרש ועל פי תביעת 'מועצת אוקטובר', שתברר את האמת ותטיל אחריות ציבורית על האשמים?

על רקע שאלות אלו כתבתי את המדרשיר שלפניכם, שמתפרסם השבת בגליון שבת שלום (מס' 1486) של 'תנועת עוז ושלום' בעריכת אסתר אלכסנדר. תודה גם לחבר בלשן שהעדיף להשאר אלמוני, על הערותיו החשובות לטקסט הזה, ובהן העובדה שצורת הרבים של 'עגלה' היא "עֲגָלוֹת".

הנה המדרשיר גם בפורמט PDF ובעימוד מרווח כפי שכתבתי אותו:

ומה דעתכם? אשמח להערות כאן או בפרטי.

שבת שלום ותקוה לאלול מבורך,

נדב

נ.ב. מוזמנים להצטרף לקבוצה שקטה של עדכוני הגות ממני בווצאפ:

https://chat.whatsapp.com/BXDaPoOBVBIL80O6fkED1Z

מחשבות לקראת שבת זכור התשפ"ה: בעקבות השיר 'החיים שיש לך' של יונה וולך

זו כבר ה'שבת זכור' השניה במלחמה הנוכחית, שהחלה בפלישת חמאס לנגב המערבי בשמחת תורה תשפ"ד. נכון לכתיבת טור זה, 59 חטופים עדיין מוחזקים בעזה מזה 515 ימים, רבים מהם לצערנו אינם בין החיים. זו אולי 'שבת זכור' הראשונה שבה אנו יכולים אולי להביט על פרעות שמחת תורה תשפ"ד מנקודת מבט של ריחוק זמן כלשהו; אנו יכולים אולי להתחיל לדמיין איך נרגיש כשנחשוב על המלחמה הזו בעוד עשור או שניים.

המשך…

קובי אוז על חיוניות חווית הסוכה

קובי אוז הוא אחד היוצרים החשובים בישראל. אלבומו 'מזמורי נבוכים' (2010), מכיל את אחת הפנינות החשובות במוסיקה הישראלית בכלל, ובמוסיקה היהודית-ישראלית בפרט: השיר "זלמן זה לא אתה".

בשיר מבקר אוז את האינדיבידואליזם הבורגני והבעלני, הרואה בממון, במעמד, ובסמלי-המעמד כמו בית ונדל"ן, את חזות הכל. במקומם, אומר אוז, מדגישות ההלכה והמסורת היהודית את האחריות האנושית והמגבלות המוסריות המוטלות על האדם, הממקמות אותנו בתוך העולם כחלק ממערכת יחסים אחראית עם סביבתנו. אוז מדגים זאת במצוות השמיטה, השבת, הנידה והסוכה. בהיותנו בערב חג הסוכות תשע"ט, הבה נתבונן בבית העוסק בחג הסוכות:

המשך…

על מצוות ה'צְפוּ!', לחימה ומוסר

בשבוע שעבר ירה חייל למוות במחבל שרוע על הקרקע בחברון. אבקש להתייחס כאן לשני היבטים של הנושא: הפצת אלימות מצולמת ושאלת מוסריות הלוחם והצבא.

המשך…

לכבוד ט"ו בשבט: השיר 'שיר' (יונה וולך)

השקדיות המפליאות לפרוח וט"ו בשבט הממשמש ובא הם הזדמנות לשתף בשיר מיוחד הנקרא 'שיר', אחד מהמופלאים – והעדינים – שבשיריה של יונה וולך:

בְּנָקִיק נִסְתָּר בְּצוּקִים

אַיָּלָה שׁוֹתָה מַיִם

מַה לִי וְלָהּ?

אֶלָּא צוּקֵי לִבִּי

אֶלָּא מַעְיָן חַיֵּי

אֶלָּא נִסְתָּר

אַיָּלָה, מַה לִי וְלָהּ?

אֶלָּא אַהֲבָתִי.

המשך…

"המקום שבו אנו צודקים": שיר ליום הזכרון לרצח רה"מ יצחק רבין ז"ל

השבוע בימים שלישי (4 בנובמבר) ורביעי (י"ב חשון) יחול יום הזכרון התשעה-עשר לרצח רה"מ יצחק רבין ז"ל. נראה כי שירו של יהודה עמיחי, 'המקום שבו אנו צודקים', מיטיב לתאר את הלך הרוח הפונדמנטליסטי שבעטיו נרצח רה"מ בידי הרוצח הנתעב. מוזמנים להאזין ללחן שלי משנת 2008 לשירו של עמיחי:

המשך…