הכותל הקרטזיאני, או: "יהודי לא מגרש יהודי" מהעולם הזה
משקפי/קסדות המציאות המדומה הם גילום טכנולוגי למתודת הספקנות הרדיקלית של דקרט, ולמעשה מעודדים את תחושת הספקנות הקיצונית הזו לגבי קיומה הריאלי של המציאות. מי שישתמש בקסדות הללו אמנם יקטין את תחושת המציאות הברורה ואת הודאות לגבי קיומו הגופני והחברתי גם בשאר חייו.
לכן, לאור הכנסת קסדות המציאות המדומה לכותל המערבי לאחרונה, וכל עוד לא יוצאו משם הצעצועים הבעייתיים הללו אני מציע להעניק לכותל המערבי את השם "הכותל הקרטזיאני" (כלומר, של דקרט). אגב, הכותל המערבי עומד בענין זה בגאוה מפוקפקת מאד לצד תחומים אחרים דרכם מנסים להכניס את קסדות ה-VR, כמו פורנו (ראו כאן). אפשר אף להציע להחרים את ההגעה לכותל המערבי, כל עוד נמצא הצלם בהיכל. אפשר גם לתהות באיזו זכות אנו מדברים בפני אונסק"ו על זיקה הסטורית בלתי מעורערת של העם היהודי לא"י, ירושלים והר-הבית, בזמן שאנו מאפשרים לגורמים מפוקפקים להכניס לכותל המערבי טכנולוגיה שכל מהותה הוא ערעור על רעיון המציאות החיצונית האובייקטיבית המשותפת לבני האדם.
אמש דיברתי בערוץ 10 אצל מודי בר-און בתוכנית 'לונדון את קירשנבאום' על הכנסת קסדות המציאות המדומה לכותל, ועל הנושא באופן כללי (ראו כאן, דקה 41:00 ואילך). דברתי בעיקר על סוגיית היחס לגוף האישי והחברתי. אני מקוה שהדיון שמתחיל להתעורר לגבי הצורך העמוק שלנו באתיקה של הטכנולוגיה, יתבטא בין השאר בהקמת מועצת לאומית לטכנו-אתיקה (בייחוד במרחב האזרחי), ובהקמת ועדת כנסת לדיון צופה פני עתיד בטכנולוגיות חדשות. חשבו, לדוגמה, כמה פציעות, הרג וסבל היו נחסכים מאיתנו אם היה מתקיים דיון מקדים בהסדרת ואסדרת (קרי: רגולציה) השימוש באופנים חשמליים. לגבי קסדות ה-VR, מצ"ב הפניה ששלחתי לפני כשבועיים לרב הכותל שמואל רבינוביץ, עם העתקים לשר הדתות ולאישי ציבור ועיתונות רבים.
לכבוד רב הכותל שמואל רבינוביץ, שלום וברכה.
לאחרונה הוכנסו קסדות מציאות מדומה (VR) לשימוש במתחם הכותל, כפי שנתבשרנו לפני כחודש בYNET. חברת אוקולוס (חברת בת של פייסבוק), יצרנית הקסדות הללו, נחלה כישלון מר בשוק הפרטי, ועושה מאמצים אדירים להחדיר לחיינו את הטכנולוגיה השנויה במחלוקת (שלא לומר: טוטליטרית) הזו דרך מתחמים ציבוריים. אוקולוס יודעת למה היא עושה זאת: המשתמשים בקסדת VR (שבגרסותיה הבאות יכללו הפעלת מניפולציות ישירות על המוח) יהיו בסופו של דבר נתונים לשליטתם. ע"פ ה'חזון' הפוסט-הומני, הזומבים החדשים ינתקו את תודעתם מגופם האנושי ויעבירו אותו למחשבי-על או לגוף רובוטי. החזון הדה-הומני הזה כבר מופץ ברבים – רק צריך לפקוח עיניים ולהבין שאין מדובר בבדיחה גרועה.
לאור פוטנציאל השליטה העצום (והחולני) הטמון בטכנולוגיה הזו, אכן משתלם לאוקולוס להשקיע הון עתק בהפצתה. השאלה הקשה היא האם תוצאות המהלך הזה ישתלמו למדינת ישראל ולאזרחיה, וכיצד מדינה הרואה בעצמה יהודית, דמוקרטית ושפויה, נותנת לאוקולוס להפיץ את ההרואין הקוגניטיבי הזה, ועוד בצלו ההסטורי של קודש הקודשים. איני יודע מי בקרן מורשת הכותל המערבי העלה את הרעיון להכניס קסדות VR, מי קיבל את ההחלטה להוציא על כך את כספי הציבור, ומי עשוי להיות מוטב של חברת אוקולוס ושלוחותיה באופן כזה או אחר (וראוי שיינתן על כך דין וחשבון ציבורי). אבל אני כן יודע את הדברים הבאים:
1. כחוקר מחשבת ישראל,
הראיתי שהחזון הפוסט-הומני של ניתוק התודעה מהגוף אינו ניטרלי, אלא ממשיך את עקרונותיו של פאולוס, מייסד הנצרות. בהקשר של קסדת ה-VR, תכליתה היא ניתוק התודעה מהגוף, דבר המתיישב עם האתוס הנוצרי של הסלידה מהגוף ומהחיים בחומר, ועם ההתנתקות מהעולם הזה לטובת "ממלכת השמים" (כפי האמור בברית החדשה). אולם אין כל דרך סבירה ליישב את 'תוכנית ההתנתקות' הזו מהגוף האנושי עם ערכי המסורת היהודית, הדוגלת דוקא בשילובם של הבשר והרוח, ובתיקון העולם הזה.
2. כאיש חינוך, אני יודע שקסדות VR בכותל יהוו 'תמונת נצחון' של אוקולוס על מדינת ישראל. הר-הבית אמנם בידינו, אבל משיצליחו למכר מספיק אנשים לטכנולוגיה הזו, אנו כנראה כבר נהיה בידיה של אוקולוס. הלגיטימציה הציבורית המוענקת לכותל עלולה לגרור את הכשרת השרץ, כלומר נתינת פתחון פה למשווקי הקסדות לומר שכעת 'מחובתנו' להכניסן לבתי הספר, מה שיביא ל
חיסול פניהם האנושיות והחברתיות של בתי הספר. ועוד לא דברנו על ההעלאה החולנית בסף הגירוי הקוגניטיבי של בני הנוער, שתהוה שלב חמור (נוסף) בטמטומם. אם יש דבר מסוכן יותר מאשר נער בן 10 הדוהר ברחוב על אופנים חשמליים עם סמרטפון, זה מצב שבו הנער הזה הרגע סיים שעה של "חוויה מטלטלת" בקסדת VR.
3. כיהודי מן השורה (וכירושלמי), מטריד אותי חילול ה' הכרוך בהכנסת הטכנולוגיה הזו לכותל, ובעבירה החמורה שאתם עוברים על מצוות "לפני עוור לא תתן מכשול", בייחוד כשמדובר ב
קטינים שיחשפו בחסותכם לקסדת 'הסתר-פנים' זו. למרבה הצער, רוב המבקרים בכותל אינם מודעים לנקודות החמורות שהעליתי כאן (יבואו בכל זאת על הברכה עידו קינן שראיין אותי
בנושא לפני כחודש וחצי בתוכניתו בגל"צ, וסיון רהב מאיר, שהציפה לדיון ציבורי חלק מטענותיי בנושא זה ב
מוסף השבת בידיעות אחרונות בשבת האחרונה).
ובכן, כמה אקדחים מעשנים צריך להציג בשביל להבהיר שיש כאן בעיה חמורה? ש"יהודי לא מגרש יהודי" מהעולם הזה?
אמנם הזיווג של הסרטון המושקע שהפקתם עם קסדות ה-VR הוא דבר פסול שאין ראוי שיתרחש בחסות הכותל המערבי, אך אין כל צורך שירדו לטמיון כספי הציבור שהשקעתם, כמו גם המאמץ הרב שהשקיעו הארכאולוגים, ההסטוריונים ומפיקי הסרטון המיועד לקסדות הVR: אין סיבה שלא לאפשר למבקרים בכותל לצפות יחד בסרטון המושקע הזה, כפי שבני אדם צופים יחדו בסרטים אחרים. בדומה למצוות היהדות, שהן חברתיות באופיין (להבדיל מהעיסוק האובססיבי בגאולת נפשו של היחיד, כפי הקיים באי אלו דתות, וכפי שקסדת ה-VR מבקשת לעשות, הפעם באופן טכנולוגי-מחולן), טוב תעשו אם גם הצגת הסרטון הזה באולם הצדדי בכותל לא תהיה 'מותאמת אישית', אלא מוטמעת חברתית.
לשון אחרת 
שלום נדב,
האופן שבו אתה ממשיך להתעקש ולהיאבק בעניין המאיים הזה, ראויה לכל הערכה. אנימבקש לחזק את ידיך לא להרפות מהנושא משום שהוא באמת בנפשנו.
בברכה,
דובי ברק
מבחינתי דווקא השותף שלך לשיחה ממש צדק. הכותל המערבי זה אופיום להמונים, ואלוהים זה חבר דמיוני של דתיים וחרדים. באיזו זכות אתה מטיף לציבור הרחב על מה טוב ומה מזיק? יש כאן טכנולוגיה חדשה וצריך לתת לה את האפשרות להצליח או להכשל. לפחות כרגע נראה שהיא די מצליחה.
תודה דובי. שירי, במחשבה נוספת על הראיון אצל מודי בראון בערוץ 10, היה ראוי לציין בפני בן-שיחי לפאנל שהמסרים המיוחסים ל'חבר הדמיוני' הזה (כלומר: אלוהי ישראל) דוקא מעודדים התמקדות בעולם הזה. אז מי מאיתנו בעד הגירה לעולמות דמיוניים?
ולגבי הצלחת/כשלון קסדות הVR, השוק הפרטי כבר אמר את דברו (הצונן למדי). אלא שעכשו מנסים לקדם זאת דרך מוסדות ציבור. דא עקא, בהנתן האופי הספציפי והבעייתי של הטכנולוגיה הזו, לעניות דעתי אין זה תפקידה של המדינה לעודד זאת. יתרה מכך: אם יתקיים דיון ציבורי מעמיק וראוי, יתכן שאפילו לא יאפשרו לילדים להתנסות בכך, בדומה למעמדם של סמים ואלכוהול.
אישית אני מאוד מזדהה עם הביקורת הזו על הטכנולוגיה הספציפית הזו, במקום המקודש הזה. אבל כקורא די קבוע של האתר שלך אני תוהה מדוע אינך כותב על מה שנעשה בכותל השיוויוני (ויותר נכון, מה שטרם נעשה, למרות החלטת ממשלה מפורשת!), והעובדה שמדינת ישראל מדירה כמחצית מאוכלוסיית העם היהודי מלהתפלל בכותל על פי מינהגיהם ואמונתם. כוונתי לקונסרבטיבים ולרפורמים כמובן. למה על זה אתה שותק?
עניות דעתי הטענה, שלא שייך ליהדות, פסאודו אינדבידואליזם. החוויה היהודית רובה ככולה מעיקרה חוויה קהילתית. עניות דעתי אם הגישה בכותל היתה ספרדית זה לא היה עובר ובמה דברים אמורים, הקהילה היא ערך, ראה את סידור הישיבה בבית הכנסת כולם רואים את כולם ממש כפי שיהדותינו מחייבת אותנו, בערבות הדדית. והסידור האשכנזי כולם כלפי הארון. כל אחד עומד לכאורה לגורלו מול בוראו, מבקש לומר יתכן וברמה הפילוסופית לא בכדי ראה רב הכותל להכניס זאת. מבחינתו אין סתירה לתפיסת יהדותו. ואתה בצדק מייצג תפיסה בריאה לעניות דעתי של יהדות הרואה גם בכותל באמת מקום תפילה קיבוצי ולא חוויה תיירותית אינדבידואלית. מה עוד לכאורה עניין הסמל של הכותל. בשולי הדברים ברי לנו שהכותל יותר מהעניין הדתי זהו עניין ציוני, לאומי. ושוב מצד מקום תפילה וסמל הקסדה נראית כמו שיקוץ משומם המצריך הסבר למה להרחיקו. באמת מעניין למה הרב קיבל זאת אומר בעדינות מוזר זה פחות מתאים ליהדות שמרנית. דבר אחר, לייבוביץ חזה את הנולד: "דיסקוטק הכותל", ממש אורות ופירוטכניקה ומענייןשרב הכותל לוקח זאת צעד קדימה, דיסקו נוסח העתיד.
עניות דעתי הטענה, שלא שייך ליהדות פסאודו אינדבידואליזם. החוויה היהודית כולה מעיקרה חוויה קהילתית. עניות דעתי אם הגישה בכותל היתה ספרדית זה לא היה עובר ובמה דברים אמורים, הקהילה היא ערך ראה את סידור הישיבה בבית הכנסת כולם רואים את כולם ממש כפי שיהדותינו מחייבת אותנו, בערבות הדדית. והסידור האשכנזי כולם כלפי הארון. כל אחד עומד לכאורה לגורלו מול בוראו, מבקש לומר יתכן וברמה הפילוסופית לא בכדי ראה רב הכותל להכניס זאת. מבחינתו אין סתירה לתפיסת יהדותו. ואתה בצדק מייצג תפיסה בריאה לעניות דעתי של יהדות הרואה גם בכותל באמת מקום תפילה קיבוצי ולא חוויה תיירותית אינדבידואלית. מה עוד לכאורה עניין הסמל של הכותל. בשולי הדברים ברי לנו שהכותל יותר מהעניין הדתי זהו עניין ציוני, לאומי. ושוב מצד מקום תפילה וסמל הקסדה נראית כמו שיקוץ משומם המצריך הסבר למה להרחיקו. באמת מעניין למה הרב קיבל זאת אומר בעדינות מוזר זה פחות מתאים ליהדות שמרנית. דבר אחר, לייבוביץ חזה את הנולד: "דיסקוטק הכותל", ממש אורות ופירוטכניקה ומענייןשרב הכותל לוקח זאת צעד קדימה, דיסקו נוסח העתיד.
אברהם, אני מצר מאד על המתרחש בכותל ועל העלבון העמוק שאנו גורמים לקונסרבטיבים ולרפורמים. הייתי רוצה לראות את המתווה שהושג מיושם. עם זאת, אני סבור שהדרך הטובה ביותר לקדם זאת היא באמצעות שיח שותפות ממלכתי מכיל, ולא באמצעות שיח זכויות מפריט, שלפחות במקרה הזה, מסתבר שאין לו גיבוי ממשי בציבוריות הישראלית. יש בכל זאת טעם עמוק בדבריך: דומה שהכחשת המציאות אותה מפגין רב הכותל בענין יהדות ארה"ב מתבטאת גם בהכנסת קסדות ה-VR לכותל, ולכן מצער בעיני שלא נשמעה ביקורת לגבי קסדות אלו מצד מנהיגי היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית. ואולי העיוורון הקולקטיבי שלנו כלפי הנושא הזה אמנם נעוץ באופי האשכנזי ה'קרטזיאני' אותו היטיב יגאל לתאר, שהוא דומיננטי מאד בישראל.