האם יתכן ששוטרים יקבלו בחורף הקרוב הוראה לירות כדורי גומי אל מפגינים ברחובות הערים בישראל? אולי אפילו אש חיה? ואם יקרה כדבר הזה, האם יהיה לשוטרים בשטח את תעצומות הנפש לומר 'לא'? את השאלות הללו, כפי שעולה מטור שפרסמתי כעת בזמן ישראל, צריך לבחון בין היתר לאור אירועי הירי אל מפגינים פלסטינים לא חמושים שאירעו לפני כשנתיים וחצי בגבול רצועת עזה, וגם לאור אסון נחל צפית שאירע לאחר מכן באותו אביב.
רצועת עזה
פרשת חֻקַּת: בזכות המלים והחיים, כנגד הכוחנות והמוות
[דבר תורה שיראה אור בשבת הקרובה, פרשת חֻקַּת, בשבת שלום, גליון 1066 תשע"ח, עמ' 3-2)
בפרשתנו מוצגים סיפורים העוסקים לכאורה בנושאים שונים מאד: (1) פרה אדומה; (2) הצמא במדבר והכאת הסלע על ידי משה ואהרן; (3) מות אהרן; (4) תלאות נדודי עם-ישראל בעבר הירדן המזרחי. לכאורה, הקשר בין כל אלה מקרי. אולם ניתן להציע שיש קשר מהותי בין הסיפורים עליו נעמוד להלן, הארוג במסרים הערכיים של התנ"ך.
כמה הערות על 'צוק איתן'
ראשית, תנחומים מעומק הלב למשפחות חללי צה"ל במבצע הצבאי עד כה, ואיחולי החלמה מהירה לפצועים. מי יתן ויהיו אלה הנפגעים האחרונים במבצע זה. לגבי מותם של תושבים עזתים 'בלתי מעורבים' במערכה הזו, יש להביע צער גם כלפי משפחותיהם של הנתונים בין סדן טרור החמאס לפטיש התקיפות הצה"ליות. איני יודע כמה זה יעזור להם (או כלל יגיע לאזניהם), אך בתוך גלי ההתלהמות היהודית-ישראלית העממית בת זמננו חשוב בעיני להשמיע זאת.
לשון אחרת 