[פורסם במגזין 'על דעת הקהל', מכון שלום הרטמן {י"א שבט תש"פ, 6 לפברואר 2020}; גרסה מקוצרת פורסמה ב'סרוגים']

איך ייראו מדינת ישראל וארץ ישראל בעוד 20 שנה, בשנת ת"ת (2040)? האם ייותר בישראל משהו ממרחבי הטבע, הדומם, הצומח והחי הלא-אנושי המצוי בה כיום? האם תולבש כליל ב'שַׂלְמַת בֵּטוֹן וָמֶלֶט', כמאמר אלתרמן, או שנצליח להותיר בה טבע בלתי מבוית? לנוכח עידן ה'אנתרופוקן' המאופיין בהשפעה חסרת תקדים של האנושות, התיעוש והצרכנות על כדור הארץ, ישראל אינה לבדה בדילמה זו. יש שתי סיבות אקטואליות לדיון: ראשית, ט"ו בשבט הוא נקודת ציון בולטת בלוח השנה היהודי-ישראלי בסוגיית הסביבתנוּת (environmentalism). שנית, ט"ו בשבט הוא גם יום ההולדת של כנסת ישראל, שפעילותה ומחדליה משפיעים ישירות על עתיד הטבע בישראל.

המשך…

מצוָת המבוכה ומבוכת המצוות: על הספר 'סודותיו של מורה הנבוכים'

1. מבט חדש על מבוכה ישנה

ספרו של ד"ר מיכה גודמן, סודותיו של מורה הנבוכים (דביר, ישראל 2010, להלן: 'גודמן'), משתייך לחבורה מצומצמת של ספרים שהצליחו לפרוץ את החיץ שבין לימודי ומחקר היהדות באקדמיה – לבין הציבור הרחב של הקוראים הישראלים. המשימה שלקח על עצמו גודמן בספר זה היא כבדת משקל: "לפרוש בסגנון נגיש לכל קורא משכיל את סתרי תורתו של מורה הנבוכים" (עמ' 11). הגותו של הרמב"ם מונחת על ארון הספרים היהודי שנים רבות, אך בדורנו היא נראית לרבים כשייכת לעידן אחר, מבחינה רעיונית ולשונית: אפילו התרגום החדש של מיכאל שוורץ (הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003) הותיר הגות סתומה בכלי חדש. זאת כיון שתפיסת העולם שלנו אחרת בתכלית:

המשך…

ליהדות הדתית נוח להגדיר את עצמה מול מה שאפשר לציירו כהיפוכה – היהדות החילונית. אך דיאלוג עם התפיסה המסורתית דווקא, על אף שהוא קשה יותר, עשוי להצמיח את הדתיות ולהפרות אותה. דיאלוג כזה לא יתמקד בשאלות של "הכול או כלום", אלא בפירושה וביישומה של המסורת היהודית בחיי היומיום

המשך…