אנו מגש הנירוסטה של עגל הזהב

בטור מופתי של אור פז עברי, ראש מכינה קד"צ יפת"ח, תחת השם 'ישראל 2017 – אנייה נושאת מטוסים או מדינה נושאת עַם?', שפורסם הבוקר בעיתון המרשתת דבר

נתניהו על נושאת המטוסים האמריקאית, היוםראשון, הוא מצטט את ההתבטאות התמוהה של רה"מ נתניהו השבוע, על סיפונה של נושאת המטוסים ג'ורג' וו. בוש העוגנת מול העיר חיפה:

"אנו עומדים כעת על סיפונה של נושאת מטוסים אדירה של ארצות הברית של אמריקה, ומספר קילומטרים מכאן נמצאת נושאת מטוסים אדירה נוספת של התרבות המשותפת שלנו – שמה מדינת ישראל."

לאחר מכן מושווים דברי נתניהו לדבריו של יגאל אלון, מהחשובים שבמפקדי ומדינאי ישראל:

"ישראל שתשליך מעל סיפונה את ערכיה האנושיים-חברתיים תהיה דומה יותר לאנייה נושאת מטוסים מאשר למדינה נושאת עם." (יגאל אלון, מתוך: 'חינוך להומניות בעתות מלחמה', כלים שלובים, 1979, עמ' 338)

לאחר מכן מנותח את הפער הבלתי-נתפס שבין הציונות של אלון, לבין האמירה האנטי-ציונית

תוצאת תמונה עבור יגאל אלון

יגאל אלון

והפוסט-ציונית של נתניהו. על הניתוח החשוב הזה, העוקב אחרי התעלמות נתניהו מהממד האנושי במדינת ישראל, אפשר להוסיף גם את הממד האלילי בדבריו, המגולם בהערצת הכח הצבאי, ובייחוד הכח האווירי, של מדינת ישראל, תוך התעלמות מבני האדם שכוח זה אמור להיות מגינם.

למה ממד אלילי? כיון שמסימניה של האלילות הם הפיכת החפץ או ה'דבר' לאנושי, ובה בעת מחיקת פניו של האנושי. שני אלו התבטאו, באופן לא מקרי, ב'קבלת הפנים' שאורגנה למטוסי האדיר, הנושאים בגאון צבאי ובבוז כלפי שמיא את אחד משמותיו של הקב"ה ("אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה' ", תהלים צג 4), ובמיצוי משמעותה של מדינת ישראל בהיותה "נושאת מטוסים אדירה". לא בני אדם בעלי פנים ולא ערכים יש במדינת ישראל, וודאי שלא קב"ה המצווה על נורמות מוסריות כלשהן; רק 'דברים' ועצמה צבאית. לא כך מונהגת מדינה יהודית הנאמנה לערכי חזון הנביאים המקראי וחזון מגילת העצמאות.

לאור זאת, אפשר רק לשער מהי מבחינת נתניהו משמעות הידידות האמיצה הנרקמת עם ממשלת הודו, שנחגגה השבוע תוצאת תמונה עבור מודי נתניהובתמונות של חיוכים מפה לאוזן: דרך מניפולטיבית לקדם את המהלך השנוי במחלוקת של ייבוא עובדים הודים לישראל, תוך שבירת מטה לחמם של העובדים הישראלים. גם זה, מיותר לציין, לא צעד מבשר טובות למשק הישראלי, או לעובדי ההיי-טק הישראלי. אבל אזרחי ישראל הרי אינם תכלית כשלעצמה, אלא מגש הכסף (סליחה, הנירוסטה) של אי-אלו עגלי זהב. אפשר לשער אפוא כי מדובר בצעד נוסף בדרך להפיכת ישראל לישות א-חברתית פוסט-הומנית בבעלות תאגידים בין-לאומיים. אלא אם כן יעורו אזרחי ישראל מתרדמתם בירכתי נושאת המטוסים.

הָלוֹך יֵלֵך וּבָכֹה נֹשֵׂא מטוסיו?

4 תגובות

מה דעתך?