לפני כתשעה חודשים נפטר הרב מנחם פרומן ז"ל.

לא זכיתי להכירו אישית, רק 'מכלי שני', כלומר דרך אנשים שהכירוהו, וכן מדבריו בעל-פה וקצת משיריו.

מכל מקום, אי אפשר היה לפספס את הרוח המיוחדת שצלחה על האיש הזה,

שהצליח ליצור חיבורים בין שמים וארץ, בין אדם לאדם (וחוה), בין מאמיני דתות שונות,

בין מאמינים ובין מי שמאמינים שאינם מאמינים.

משפחתו מגייסת כעת תרומות להפקת דיסק משיריו, שהולחנו ויבוצעו על ידי רבים וטובים שהיו רעיו,

ואשר נגנו, למדו ושרו איתו בהתוועדויות אותן קיים, כמו אהוד בנאי, שלמה גרוניך, קובי אוז, אריאל הורביץ ועוד.

מי שיתרום (לפי ראות העין ועומק הכיס) פשוט משלם מראש על הדיסק שיקבל (ולמעוניינים

גם ספר, מקום בהופעת ההשקה וכו' – ראו באתר שלהם). 

לא אכביר מילים.

רק אביא שיר אחד של ר' מנחם נוחו עדן, שהוא מופלא בעיני.

דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַשִּׁגָּעוֹן

זֶה נוֹחַ לִשְׁכֹּחַ

לְאוֹר יוֹם אֶת הַשִּׁגָּעוֹן

שֶׁל הַלַּיְלָה

זֶה בָּא כְּמוֹ מוּבָן מֵאֵלָיו

כְּמוֹ הַאוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ

כְּמוֹ הַמִּלִּים הַכּוֹבְשׁוֹת אֶת הַדַּף הֶחָלָק

כֻּלָן אוֹתוֹ דָּבָר:

כַּמָּה שֶׁלֹא תִּהְיֶינָה פְּרוּעוֹת וּקְרוּעוֹת

בַּבֹּקֶר הֵן כַּמוּבָן חַיָּבוֹת

לְהִתְלַבֵּשׁ כְּדֵי לִהְיוֹת יְדוּעוֹת בַּצִּבּוּר

לִהְיוֹת מוּבָנוֹת לַאֲחֵרִים

אוֹ לְפָחוֹת

לְעַצְמְךָ

רַק בְּתוֹךְ

הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁל הַלַּיְלָה צָפוּן

הַשָּׁלֵם

שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לַחֲלוּקָה

כֻּלוֹ שֶׁלְךָ

זֶה הַפִּתּוּי הַקַּדְמוֹן

לִהְיוֹת כֵּאלֹקִים

זֶה הַסִּכּוּי הָאַחֲרוֹן לְדַבֵּר אִתּוֹ.

בתוך: משיב הרוח – ליקוטי שירוֹת, יורם ניסינוביץ' וצורית יעיר (עורכים), ידיעות ספרים, ת"א 2011, עמ' 162

* תודה רבה לשי גיליס על גרסה מוקלדת ומנוקדת זו (אותה קיבלתי ממנו ב'שי לשבת' שלו)