שלושה נושאים זנוחים ולא זניחים לקראת הבחירות

הצפיפות בישראל, עליית הניאו-צדוקיות, והאגף לתודעת המונים: האם תדרשו מהאנשים המבקשים מכם את המושכות של מדינת ישראל, להציג מצע לגבי נושאים אלה?

המשך…

עשרת הדברות: קוד אתי ומתנגדיו

[גרסה מקוצרת של רשימה זו תראה אור בשבת שלום, גליון 1096 (פרשת יתרו, תשע"ט), ופורסמה באישור העורך, פנחס לייזר, באתר של ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך]

המשך…

אחריותיות במרחב הציבורי הממוחשב

בשולי הטבח הנורא בביה"כ בפיטסבורג.

הבוקר קיבלתי דוא"ל שנשלח על ידי הדוא"ל שלי, המודיע כי חשבון ההוג'ימייל שלי נפרץ, וכי אם לא אשלם סכום של 800 ומשהו דולר, במטבע ביטקוין, תוך 48 שעות, יופצו – דרך החשבון שלי -תמונות שצולמו בתוכנת ריגול שנשתלה בטלפון הנייד שלי בחצי השנה האחרונה (למעשה, תוכנות Deep-Fake מאפשרות לפושעים נאלחים שכאלו לייצר כל תוכן שהם רוצים) ורשימת אתרי המרשתת שביקרתי בהם, שלפי הפושע שכתב לי הם איומים ומבישים, תוך רמיזה להקשרים לא ראויים. איני יודע אם הכוונה ל-YNET, הארץ, מקור ראשון, העין השביעית, או אחרים, אבל כמובן שמפושע שכזה אי אפשר לצפות ליושרה או דיוק מיוחדים לגבי מה שהוא מאיים לשלוח בשמי, אם אכן יחליט לממש את איומו, בהנחה שלא אשלם לו את הכופר שדרש.

המשך…

האם מניעת ביקורת מוסרית על צה"ל עולה בקנה אחד עם המסורת היהודית?

מאת: מרדכי קרמניצר ונדב ברמן שיפמן, פורסם בהארץ (3.10.2018) תחת הכותרת 'הביקורת על צה"ל אינה רק נחלת השמאל, אלא חובה מוסרית ויהודית', ובמהדורה האנגלית בכותרת Criticizing the Israeli Army is a Jewish Obligation

המשך…

קובי אוז על חיוניות חווית הסוכה

קובי אוז הוא אחד היוצרים החשובים בישראל. אלבומו 'מזמורי נבוכים' (2010), מכיל את אחת הפנינות החשובות במוסיקה הישראלית בכלל, ובמוסיקה היהודית-ישראלית בפרט: השיר "זלמן זה לא אתה".

בשיר מבקר אוז את האינדיבידואליזם הבורגני והבעלני, הרואה בממון, במעמד, ובסמלי-המעמד כמו בית ונדל"ן, את חזות הכל. במקומם, אומר אוז, מדגישות ההלכה והמסורת היהודית את האחריות האנושית והמגבלות המוסריות המוטלות על האדם, הממקמות אותנו בתוך העולם כחלק ממערכת יחסים אחראית עם סביבתנו. אוז מדגים זאת במצוות השמיטה, השבת, הנידה והסוכה. בהיותנו בערב חג הסוכות תשע"ט, הבה נתבונן בבית העוסק בחג הסוכות:

המשך…

עצמאות או ברבריות? אדורנו על תפקיד בית הספר

בפרוס שנת הלימודים החדשה, יתהו הורים וילדים רבים: מה בעצם תפקיד בית הספר בעידן הנוכחי?

על חשיבות החינוך הפעלתני בבתי הספר כתבתי לפני כמה שנים. כעת אביא כמה נקודות למחשבה לגבי נושא החינוך מאת תיאודור ו. אדורנו (Adorno), גרמני ממוצא יהודי שהוטבל בילדותו לנצרות, מראשי 'אסכולת פרנקפורט', שנודעה בביקורתה החברתית על האינסטרונמטליזציה של האדם ועל 'תעשיית (או 'חרושת') התרבות' בעידן המודרני.

המשך…

יהדות, פרגמטיות, ואַסְדָרָת מכירת נשק (והערה על היוהל"ם)

דבר תורה שיראה אור בגליון שבת שלום 1075 הקרוב, פרשת כי תצא, עמ' 3-2.

תקציר הטיעון:

  1. החיפוש אחרי הפשרה המועילה הוא מסיפוריו המכוננים של עם ישראל – יהודה והעדפת ה'בצע' של מכירת יוסף על פני רציחתו.
  2. פרגמטיות זו נהייתה לרעיון מכונן בהלכה, שבה המסחר, החיים הכלכליים וה'שוק' אינם מגונים אלא ברוכים.
  3. לעומת זאת, כאשר הפקת רווח כרוכה בנטילת חיי-אדם, כמו בהקשר של תעשיית הנשק, דרושה זהירות רבה. ייצור ומכירת נשק אינם פסולים כשלעצמם, אך עם-ישראל, באמצעות ממשלת ישראל, צריך למנוע מכירת נשק למשטרים העושים בו שימוש רצחני כנגד חפים מפשע.
  4. תת-רגולציה של מכירת נשק כזו הינה מנוגדת לפרגמטיות דלעיל, שבה נכרכת התועלת והרווח הכלכלי עם הצלת חיים, ולא עם קיפוחם. הֶפְחֵרוּת שכזו אף נותנת רוח גבית לאנטישמיות, הרואה יהודים ככאלו שיהיו מוכנים לשפוך דם נקי בשביל בצע כסף.
  5. המצב שבו חברות נשק ממשלתיות מופרטות ומופקעות משליטה ואחריות לאומית ישירה ואף מבעלות ישראלית, הוא בעייתי במיוחד בהקשר זה (הדוגמה החמורה של אירונאוטיקס). יש לחשוש גם להשפעות חמורות של הפרטות כאלו על עצם תפקודו של צה"ל כצבא-העם.

המשך…