מחקרו של ד"ר נדב (חיים) שיפמן ברמן עוסק במחשבת ישראל, בייחוד בזיקה לפרגמטיזם מחד ולפונדמנטליזם מאידך. ד"ר ברמן הוא מרצה מן החוץ במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן ובמוסדות נוספים, ובאביב תשפ"ז הוא עתיד לשהות בבוסטון כעמית הארי סטאר במרכז ללימודי יהדות (CJS) של אוניברסיטת הרוורד.

נדב מוביל עם פרופ' טל ז'רסקי מזה כמה שנים מחקר נתמך ISF בנושא קוד וקודיפיקציה בין משפט וטכנולוגיה למשפט עברי. בשנים קודמות שימש כעמית מחקר במכון מעין לחקר הפילוסופיה היהודית בפני אתגרי הקיימות של המחר באונ' בר-אילן, וכעמית לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטת ייל.

את הדוקטורט כתב נדב בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, בהדרכת פרופ' אבינועם רוזנק, בנושא פרגמטיזם והגות יהודית בארה"ב במאה העשרים: עיון במשנות חיים הירשנזון, מרדכי מ. קפלן ואליעזר ברקוביץ (אושר בספטמבר 2018). המחקר בחן את הגותם בראי שלושה מושגי-ליבה בפילוסופיה הפרגמטית. כמה מאמרים הקשורים למחקר זה ראו אור, וספר על בסיס הדוק' הזה עתיד להתפרסם בהוצאת מאגנס בתשפ"ז. באביב תשפ"ו ראה אור בהוצאת אדרא תרגום עברי מאת רועי לידסקי לספר המופת של ויליאם ג'יימס, הרצון להאמין ומאמרים אחרים בפילוסופיה פופולרית בעריכתו של נדב, שגם הוסיף לספר מבוא.

נדב הוא גם בוגר תוכנית 'רביבים' להכשרת מורים ליהדות באוניברסיטה העברית בירושלים (בשנים תשס"ב-תשס"ה), במסגרתה סיים תואר מוסמך (בהצטיינות) בחוג למחשבת ישראל. עבודת הגמר שכתב בהדרכת פרופ' משה הלברטל עסקה בנושא 'אם כן אין לדבר סוף כטיעון הלכתי בספרות חז"ל', ובה בחן נטיה בחז"ל להגבלתם של מושגים הלכתיים בעלי ממד מטפיסי (כמו טומאה וחמץ), היוצרים חיובים מעשיים שנתפסו בעיני חכמים כבלתי סבירים.