עיר נפלאה, ירושלים. אבל כשזה נוגע ליכולת ללכת ברחובותיה, התמונה לעתים קרובות מורכבת יותר. 

רקע

מי שניחן ביכולת הליכה עצמאית וראִייה, יכול להתגבר על מכשולים הניצבים פעמים רבות במדרכה (כמו מכונית שלא משאירה מקום למעבר או אוביקט החוסם את המדרכה באופן קבוע), על ידי חירוף נפשו וירידה לכביש. אך נכים בכסאות גלגלים, זקנים הנעזרים בהליכוֹן או עיוורים, למשל, נמצאים בבעיה גדולה ולמעשה בסכנת חיים מתמדת, כשהם מבקשים לנוע ברחוב. הנה תמונה מבוקרו של שושן פורים תשע"ד, שהיא למרבה הצער חזון נפרץ מאד במדרכות ירושלים. מי שחנה כך והשאיר 50-40 ס"מ למעבר הולכי הרגל אולי לא התכוון לרע, אך קרוב לודאי מדחיק את העובדה שהוא אחראי לסיכון חייו של הנכים, העיוורים והולכי הרגל שיאלצו לרדת בגללו לכביש.

המשך…

"וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל… וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ" (שופטים ג 11-10)

"שלח לי שקט ירחי…" (יונה וולך, 'שקט')

מי מכם לא מכיר את המצב הבא: יצאתם עם חברים או עם המשפחה לטבע, לפארק או שטח פתוח וכל רצונכם היה רצון להעביר לילה נינוח בטבע, שבת נעימה ליד מעין. אי שם בשעת ערב (אם לא כבר שהתמקמתם) מגיעה חבורת דציבלופילים (חובבי רעש) צעירה, מצוידת ברמקולים מחוברים לרכב או לגנרטור, משמיעה מוסיקה בקולי קולות ואינה מפסיקה עד אמצע הלילה, ואין לאל ידכם (או למשטרת ישראל) להושיע? 

המשך…

The soul is the prison of the body", Michel Foucault, Discipline and Punish, p. 30"

אפלטון טען כי הגוף הוא קִברה של הנשמה (Soma Sema). אפשר לומר כי טענתו הביאה למפנה אדיר בתרבות המערב שיָחסה לגוף מבטא את הזלזול האפלטוני הזה. אמירתו הנ"ל של מישל פוקו מבטאת ביקורת כלפי הצד הנוכחי במטוטלת התרבותית, שהטמיעה את תפישת אפלטון ושבה נראה כי הנשמה מתפקדת בפועל כ'כלאו של הגוף'. יחס שלילי זה אל הגוף משתקף במידה רבה במערכת החינוך שלנו. כאשר מדובר על מערכת החינוך בפינלנד, רבים מהבוחנים אותה במקומותינו שמים לב (ובצדק) לנושא האמון הרב וההשקעה במורים. אולם אחד המאפיינים המרכזיים להצלחתהּ שאליו לא ראיתי התייחסות משמעותית הוא יחסה החיובי של מערכת חינוך זו לגוף ולמקום העשייה בלמידה.

במאמר בשם 'צמצום הבגרויות כהזדמנות להרחבת הלמידה הפעלתנית' שהתפרסם בקשר עין (בטאון ארגון המורים, גליון 231, תמוז-אב תשע"ג, עמ' 28-26), ניסיתי לברר את תפקידם החינוכי של הידע העיוני והלמידה הפעלתנית, מתוך בחינת מקומו של הגוף במערכת החינוך. חובה נעימה היא להודות לריבה פריד, עורכת עמודים (בטאון הקיבוץ הדתי), על הרוח הגבית ועל פרסום הגרסה הראשונה של המאמר (גליון 762, אייר-סיון תשע"ג, עמ' 22-19).

המשך…

המִתוה

נראה כי בנושא 'מתוה לפיד' לשוויון בנטל רב הדיבור על ההיבט הצבאי וכמעט שנעדר השיח על משמעויותיו האזרחיות. קל להאשים את לפיד ובנט במיליטריזם ובשותפות בין האוחזים במה שניתן לתארו כהגמוניה אשכנזית ישנה, או בבורגנות המרוכזת בעצמה. אולם קריאה במסמך עליו התחייב לפיד טרם הבחירות מגלה את משמעותו החברתית החשובה, שיש לחשוש שתמוסמס בהיעדר תשומת לב ציבורית.

המשך…

אחד הדברים הצריכים עיון בשיח הישראלי התקשורתי הוא הדיבור על מעמד הביניים כתכלית המדינה. מתי הוחלט שרק למענו של מעמד הביניים הוקמה מדינת היהודים?

המשך…

"לדמוקרטיה מובנים רבים, אך אם יש לה מובן מוסרי כלשהו, הריהו מצוי בקביעה שמבחנם העליון של כל המוסדות הפוליטיים וההסדרים התעשייתיים הוא בתרומה שלהם לצמיחתו המקֵפת של כל חבֵר בחברה."              (John Dewey, Reconstruction In Philosophy, p. 186 [תרגום נ.ב.])

אפשר וצריך להתווכח למי להצביע בבחירות הקרובות לכנסת התשע-עשרה. בשורות הבאות אנסה להציע מספר התלבטויות המעסיקות אותי בענין זה.

המשך…

מערות לוזית

לפני כחודש טיילנו באיזור לכיש, שהוא בעיני מחבלי הארץ היפים שבארצנו. חלק מקסמו של חבל לכיש הוא השילוב בין הגבעיוּת והצמחיה העבותה. בגלל גבעיות זו ישנם אזורים רבים בלכיש שאין רואים מקום ישוב סביב, שלוש מאות וששים מעלות. תופעה זו נדירה בארצנו, שכן במישורים רואים למרחוק ולכן רואים תמיד יישובים מסביב, ובהרים גם כן.

המשך…