עבדי השם או עבדי החמץ?
בסרטה העלילתי של הדר פרידליך, עבדי השם (47 דק', ישראל 2002), מסופר על תמר, נערה דתיה העומדת לחגוג את בת המצוה שלה. הימים הם ראשית חודש ניסן. לקראת בת המצוה שלה היא לומדת על טומאה וטהרה. תמר אינה מצליחה לשים גבול לחשש מפני הטומאה שהחמץ מסמל בעיניה, היא רודפת בכפייתיות אחרי הטהרה, הנקיון וביעור החמץ עד כדי פגיעה בעצמה. החיים שלה מלוּוים בקולות פנימיים אובססיביים המנסרים בראשה והופכים כל ריטואל דתי לאקט כפייתי.
בעיות משמעת וגיבוי במערכת החינוך
שנת הלימודים עומדת בפתח ושוב ישאלו המורים את עצמם האם המנהלים יגבו אותם אם יופיעו בעיות משמעת של תלמידים בעייתיים. בשנה האחרונה שמענו ששר החינוך גדעון סער הצהיר כי ייתן גיבוי לצוותים החינוכיים במקרה של אלימות וכי תתאפשר הרחקה מיידית במקרים כאלו. בימים האחרונים עלתה גם שאלת הצבת מצלמות האבטחה בבתי הספר – בתור נסיון ליצור משמעת.
ברם, ככל שהדבר תלוי בתחושה הקשה שמאחורי אלימות בלתי נסבלת עומדים הורים שלרשותם עורך דין ממולח, עלולים להיות הישגי משרד החינוך – והמצלמות – מוגבלים בלבד. דומני שלצד פתרונות פדגוגיים הקשורים ליחס שבין משמעות למשמעות, הבעיה הכללית של היעדר הגבולות בבתי הספר תוכל להצטמצם רק תוך יצירת איזון אפקטיבי של שיח הזכויות והחובות.
פורסם בבמעגלי צדק, גליון מס' 2, תמוז תשס"ד, יולי 2004, בהמשך לדבריו של הרב יובל שרלו המצוטטים כאן. הרב שרלו אכן שינה את דעתו בסוגיית אפשריוּת הניסוח של מצוות שבין אדם לחברו בשפה ההלכתית.
ליהדות הדתית נוח להגדיר את עצמה מול מה שאפשר לציירו כהיפוכה – היהדות החילונית. אך דיאלוג עם התפיסה המסורתית דווקא, על אף שהוא קשה יותר, עשוי להצמיח את הדתיות ולהפרות אותה. דיאלוג כזה לא יתמקד בשאלות של "הכול או כלום", אלא בפירושה וביישומה של המסורת היהודית בחיי היומיום
היצע וביקוש רוחני, על הספר: "ממך אליך – ספר השבת, תפילה, הגות וחוויה"
(עורך: יונדב קפלון, ידיעות אחרונות, ישראל 2010)
ביקוש והיצע רוחני – רנסנס היהדות בישראל
גלוי לעין כל כי בישראל של זמננו מתרחשת מהפכה ביחס העממי לזהות היהודית, שאת סופה עוד קשה לצפות. ספרו של המשורר יונדב קפלון נענה גם הוא לאתגר זה והוא מאגד בתוכו את נוסח ספרד של תפילות השבת המסורתיות וכן קטעי מדרש, מחשבה ורשומות אישיות העוסקים בנושא השבת והמתקשרים לתפילות ו'מתכתבים' איתן. הספר מהוה המשך טבעי לשתי אסופות ליטורגיות קודמות שערך קפלון: מחזור ראש השנה ומחזור יום הכיפורים. בדומה להם, גם כאן נמצא הטקסט הדתי המסורתי של התפילה במרכז, כאשר מצדדיו ומתחתיו מובאות יצירות הלכה, הגות ומדרש מתולדות היהדות, מהעת העתיקה (מקרא ואף ספרות חיצונית), תקופת חז"ל (מדרשי הלכה ואגדה, תלמודים), ספרות ימי הביניים והעת החדשה לגווניהן. בולטת באסופה זו המגמה ליצור הכלה של מגמות שונות ביהדות זמננו, על ידי ייצוגן בטקסטים מזרמים מגוונים העוסקים בשבת, מקטעי יומן, דרך ספרי הגות ושירה ועד קטעים הנוגעים לשבת, הלקוחים מבלוגים באינטרנט. הקושי היסודי בספר זה הוא הרצון לפסוח על שני הקהלים – הציבור הדתי והציבור החופשי. על ביטוייו של קושי זה אעמוד בהמשך.
לשון אחרת 