מאמץ מקומי לתיקון עולם

על עוצמה צבאית, עוצמה מוסרית והסקת מסקנות


קרל פופר, אחד הפילוסופים החשובים במאה העשרים, כתב בשנת 1963 בספרו 'השערות והפרכות' שאחד ההבדלים בין אמונה תפלה לטענה מדעית הוא שאמונה תפלה אינה ניתנת להפרכה. נראה שדבריו נכונים היום לא פחות מבעבר, נוכח דברים שאנו שומעים מפי מנהיגינו.

המשך…

בעקבות ההצגה 'אוכלים', יעקב שבתאי

ההצגה 'אוכלים' (מבוססת על הסיפור המקראי על כרם נבות), תסריט: יעקב שבתאי (1981-1934)

הצגה זו, שנכתבה בשנת 1977 והועלתה לראשונה בשנת 1979, מגוללת את סיפור כרם נבות (מלכים א, פרק כ"א), בקריצות מטרידות אל ימינו אנו. הנקודה שבה בחר שבתאי כמוקד לסיפור היא ענין האוכל: לאורך כל ההצגה אוכלים השחקנים כמעט ללא הפסקה מהמעדנים המוגשים להם; האוכל הוא גם המניע לעלילת הרג נבות (אחאב רוצה גן ירק ליד ארמונו ביזרעאל) וגם המכשיר שבאמצעותו מסומאים עיני כל הגורמים אשר צריכים היו לעמוד בנפשם כנגד המזימה, שכן רצונם להשאר 'קרובים לצלחת' מביא אותם להתכופף בפני התרגיל של איזבל ואחאב.

המשך…

הצעה פשוטה לתגמול המורים, שיפור מערכת החינוך וחיסכון לקופת המדינה

בזבוז כספי ציבור

במסגרת רפורמת 'עוז לתמורה' מתכנן משרד החינוך לבנות שטחים נוספים בחדרי מורים חדשים ברחבי הארץ ולהסב מרחבים קיימים לפינות עבודה. פעולה זו נשענת על שתי הנחות עבודה ישראליות מאוד:

המשך…

הצעה להוספת בית להמנון הלאומי של מדינת ישראל

בית שלישי ל'התקוה(נפתלי אימבר הרץ) ברוח מחאת האוהלים, קיץ תשע"א

כל עוד צדק, עמל והוגנות

יהיו בסיס ומקור הריבונות

שלום, צדק וחסד עוד ילבלבו

לגר, לְיתום ואלמנה בתוכנו

  המשך…

מ'תורת המדינה' ל'תורת המלך': האם ישראל בדרך למונרכיה?

מ'תורת המדינה' ל'תורת המלך': האם ישראל בדרך למונרכיה?

בעת האחרונה ניתן לחוש במדינת ישראל אי-נחת רבה מההתנהלות הדמוקרטית, או הלא-דמוקרטית מספיק. זאת, כתוצאה מחקיקתם של חוקים מסוימים והצרת חופש הביטוי. אי-נחת זו יכולה להוביל לכיוון בדק-בית שיוביל לביסוס הדמוקרטיה הישראלית, או למצער לשינוי כללי המשחק הדמוקרטיים והמרתם באחרים. בספר 'תורת המלך' (אשר פורסם לפני כשנתיים) ניכרת מגמה מלוכנית ברורה, שעל סכנותיה אנסה לעמוד.

המשך…

חוק המלך לזמננו – גרסת האקטיביזם האוצרי

הדברים נכתבו אי שם בשנת 2010-2011, בין מאבק עו"סים לרופאים. האמת צריכה להיאמר, ואנשי האוצר  עושים מלאכתם נאמנה בהידוק החגורה ובשמירה על הקופה הלאומית. אבל יש גם מה לשפר, ועל כך בפעם אחרת.

המשך…

רבין וגדליה: קורבנות או אשמים?

רבין וגדליה: קורבנות או אשמים?

גדליה בן אחיקם שהופקד על שארית יהודה נרצח בידי ישמעאל בן נתניה לאחר חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה. יצחק רבין נרצח לפני 15 שנים (י"ב חשון תשנ"ו, 4.11.1995) כראש ממשלת ישראל, בידי הרוצח הנתעב יגאל עמיר.

כאז כן היום, אנו רואים ניסיונות לעמעם את חומרת הרצח, על ידי אמירה שהם 'הביאו זאת על עצמם'. לגבי יצחק רבין ז"ל, אנו מכירים את שאלת ה'מדוע לא קיבל את הנחיית השב"כ ללבוש אפוד מגן?', המתעלמת מחומרת ההריגה שלו על ידי רוצח מתנקש. אף אם נקבל את תיאוריית הקונספירציה, לפיה נרצח רבין בידי השב"כ, האם הדבר אינו חמור? האם רצח ראש ממשלה בידי יהודי הוא חמור פחות אם השב"כ אחראי לו? אמנם בידי גורמים מסוימים, הפרחת עננות של קונספירציה היא דרך להמנע משאלות מהותיות ולעקוף אותן. מסתבר ששיח האשמת הקורבן לא החל בתקופתנו. כבר בתלמוד יש מי שטענו שגדליה בן אחיקם היה אחראי לרציחתו שלו. אולם לשם הבנת הנושא עלינו לחזור אל הסיפור התנ"כי.

המשך…