Home, Midrash, Home
(English translation: Jessica Bonn. for the Hebrew text see here)
Midrash is for wanderers – wanderers on foot, in thought. We wander through the sea of sources – halakha and aggadah, Kabbalah and philosophy, poetry and prose, letter, image, sound. From the moment that we lift anchor, we take upon ourselves to set sail for new horizons.
Spiritual Supply and Demand, book review of Mimcha Elecha – Sefer Ha'Shabat, Sidur Tefillah, Hagut Ve'Chavayah Le'Shabat [Prayer book for Shabbat with Readings for Mind and Heart], Editor: Yonadav Kaploun, Tel Aviv 2010]
מצוָת המבוכה ומבוכת המצוות: על הספר 'סודותיו של מורה הנבוכים'
1. מבט חדש על מבוכה ישנה
ספרו של ד"ר מיכה גודמן, סודותיו של מורה הנבוכים (דביר, ישראל 2010, להלן: 'גודמן'), משתייך לחבורה מצומצמת של ספרים שהצליחו לפרוץ את החיץ שבין לימודי ומחקר היהדות באקדמיה – לבין הציבור הרחב של הקוראים הישראלים. המשימה שלקח על עצמו גודמן בספר זה היא כבדת משקל: "לפרוש בסגנון נגיש לכל קורא משכיל את סתרי תורתו של מורה הנבוכים" (עמ' 11). הגותו של הרמב"ם מונחת על ארון הספרים היהודי שנים רבות, אך בדורנו היא נראית לרבים כשייכת לעידן אחר, מבחינה רעיונית ולשונית: אפילו התרגום החדש של מיכאל שוורץ (הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003) הותיר הגות סתומה בכלי חדש. זאת כיון שתפיסת העולם שלנו אחרת בתכלית:
הפקרות (אנטי) חינוכית: יש לקבוע תג מחיר* מוגדר להשחתת רכוש בתי-הספר
המציאות
הבה נתחיל את הטיול המחשבתי הזה מהעולם ה'רגיל' אותו אנו מכירים. כאשר אנו נכנסים למבנה ציבור ושוהים בו דרך קבע, למשל ספריה כלשהי, לא יעלה על דעתנו לצייר על השולחנות שבה. מדוע? זה מבנה ציבור. אפילו אם מאן דהוא אינו מבין את הבעיה המוסרית שבכך, הוא יבין שהשחתת הספריה עולה לנו ממון רב, בחשבון אחרון, בתור משלמי מיסים. אולם כשמדובר בבתי ספר, אנו מסתכלים על השחתת הרכוש שבהם בתור גזירת גורל. מדוע? ומה אפשר לעשות באופן מיידי בשביל לתקן זאת?
הרהורים על תחרות 'המורה של המדינה' שקיים העיתון ידיעות אחרונות בשיתוף עם גופים נוספים (נכתב בתש"ע).
המורה של המדינה – הכוונה טובה, הביצוע קצת פחות
היחס למורים במדינה ובחברה סובל ממספר כשלים, אשר מלווים את המורה לא רק ברגעיו הקשים, אלא גם ברגעים שהיו לכאורה אמורים להיות רגעי התעלות אישית ומקצועית. פרויקט 'המורה של המדינה' של ידיעות אחרונות, לדוגמה.
כרם נבות – אז והיום?
דברים אלו נכתבו בימי מאבק המורים בו השתתפתי בחורף תשס"ח. החיבור לכרם נבות נשמע אולי מוגזם בהקשר לצווי המניעה באמצעותם ניסו להכריחנו לשוב לכיתות, אך אנו רואים היום שלאורך השנים האחרונות גם העובדים הסוציאליים, הרופאים והמתמחים נוּפנפוּ בדרך זו. האם המערכות הציבוריות בישראל נמצאות בדרך ליציבות לאור הרפורמות ש'הושגו' איתן? עד מתי יעליבו אנשי האוצר את העמלים על קיום רווחתה של המדינה ברפורמות שמשמעותן היא כי במצבם הנוכחי הם בטלנים?
השיר והמסה נכללו בקובץ שהופק לרגל העשור לתוכנית 'רביבים' (אסרו-חג שבועות תש"ע).
