פוקימון גו, יישום המציאות הרבודה החדש המופעל באמצעות הטלפון החכם, זוכה לקמפיין עולמי וסיקור-יתר תקשורתי. ואולם אפשר גם לתאר את סוג המשחק הזה על פי דברי הנביא ירמיה: "וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ" (ירמיה ב, ה). הבל, כפי שניסח זאת ראש הממשלה לפני כמה ימים, הוא בפשטות 'אויר חם'. דבר שאין לו קיום ממשי ומתמשך. זהו תיאור לא רק ליצורים הוירטואליים הללו, אלא גם לטפשות הגלומה שבמרדף אנושי אחרי הבל. טפשות אנושית היתה כמובן לאורך כל ההסטוריה, אבל נדמה שכעת היא מגיעה לשיאים חדשים.
זהות יהודית
תום העצמאות?
פרשת אמוֹר: המקלל ותגובת משה – תלות בידע על-אנושי או הכרעה אנושית? (פורסם ב'שבת שלום', פרשת אמור התשע"ו)
תום העצמאות ונסיגה למאגיה?
עם שוך עשן המנגלים, אפשר לומר שחלק משמעותי מאנושיותנו הוא השימוש בהגיוננו העצמאי לגבי החלטות חשובות בחיינו, ואת זאת מניח הפסוק "ועשית הישר והטוב" (דברים ו יח). כך גם בחיי הציבור, למשל בהכרעות של מנהיגות דתית לגבי הלכה, וכפי שכתב חותני פנחס שיפמן 'איש ההלכה נדון לחירות': הכרעות הלכתיות אינן אלגוריתם, כשם ש'סברא' ו'שכל ישר' אינם עניינים שאפשר להצרינם
פרופ' פנחס שיפמן: איש ההלכה נדון לחירות
לכדי נוסחא פשטנית.[1] הכרעותינו תלויות ערכים, נסיבות, וראיית-פנים שאיני רואה דרך להצרין אותם מבלי לאבְּנם ולהפכם לאליל. העובדה שלצד כל האפליקציות הקיימות טרם ראינו אפליקציה המספקת הכרעה הלכתית אוטומטית (יש בכל זאת הבדל בין זה לבין שו"ת-מִסרוֹן), מלמדת אולי שהשפיוּת טרם נדדה סופית ממקומותינו. אבל לו נתקלתם בדבר כזה, מה הייתם חושבים?
בלי אנושיות אין חינוך
מאמר דעה זה פורסם בקשר עין, גליון 258, אפריל 2016, עמ' 74–75. בגליון, שכותרתו היא עתיד החינוך? e-ודאות, כלולים 33 מאמרים מאת הרב שי פירון, פרופ' יזהר אופטלקה, ד"ר הגר גלברד שגיב ואחרים, ומומלץ בחום לקראו במלואו. דומה כי קו פרשת המים נסוב על השאלה האם עלינו לדבוק באנושיותנו ולהתעקש על אנושיות ילדינו, או שעלינו 'להכין' את ילדינו לעולם פוסט-הומני, תוך ויתור מוחלט מראש על המאמץ לשמור על אנושיותם ואנושיות החברה שלנו. אני תקוה שבכל זאת נשכיל לבחור בחיים אנושיים.
ראיון עם פרופ' הילרי פָּטְנם על 'פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים'
בין הגות יהודית לדאגה לזולת: ראיון עם פרופ' הילרי פָּטְנם על ספרו 'פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים'
לפני כחודש (13.3.2016) הלך לעולמו אחד מגדולי הפילוסופים במחצית השניה של המאה העשרים: הילרי פטנם (Hilary Putnam). הילרי ז"ל נולד בשיקגו בשנת 1926, וכתב על בעיות רבות בתחומי הפילוסופיה של המדע, הלשון, הלוגיקה והתודעה (mind), בעיקר באוניברסיטת הרווארד. לעיסוק בהגותו של פטנם הגעתי דרך מחקריו על הפרגמטיזם האמריקאי ודרך הפילוסופיה העצמאית שיצר, הנתפסת כזרם הריאליסטי בניאו-פרגמטיזם (אף שכפי שתקראו בהמשך, פטנם הסתייג מהכינוי 'פרגמטיסט').
על מצוות ה'צְפוּ!', לחימה ומוסר
בשבוע שעבר ירה חייל למוות במחבל שרוע על הקרקע בחברון. אבקש להתייחס כאן לשני היבטים של הנושא: הפצת אלימות מצולמת ושאלת מוסריות הלוחם והצבא.
פרשת כי תשא: אלילות, טכנולוגיה, רובוטיקה וצלם אלהים
עבודת אלילים: בימים ההם, בזמן הזה?
בעשרת הדברות נצטוו ישראל:
"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ… לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם" (שמות כ, ב-ד).
במעשה העגל המתואר בפרשתנו הפרו בני ישראל את איסור ההגשמה של האל, ואת האיסור לעבוד אלהים אחרים, כשבקשו מאהרן: "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ… וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, א-ד). מהי האלילות שהתבטאה במעשה העגל? והאם עוד יש לאלילות ביטוי בעידן הטכנולוגי הנוכחי?
יהדות, חברה, כלכלה ומדינת ישראל: מבט מהזוית הפרוטסטנטית והקתולית
במאמר שפורסם עתה בכתב העת דעות של תנועת נאמני תורה ועבודה, ביקשתי לבחון את נושא יחסי היהדות והדמוקרטיה, או הדת והמדינה, דרך המבנים הפוליטיים הנוצריים העיקריים באירופה ובארה"ב: הקתולי והפרוטסטנטי. בראשון, הערך העליון הוא השוויון, ולפיכך למדינה יש אחריות לנעשה בה, בראש ובראשונה ברמת הרווחה הכלכלית של אזרחיה. בפרוטסטנטיות, הערך העליון הוא החירות ומכאן התפיסה שיש להמנע ככל האפשר מהתערבות במרחב האזרחי.
לשון אחרת 