בשבת של ה-18 למרץ, שנת 1922, נחגג לראשונה טקס בת-מצוה לנערה יהודייה, במתכונת דומה לזו של הנערים המגיעים לגיל מצוות. הנכנסת לעול מצוות היתה יהודית קפלן (לימים אייזנשטיין) בִּתם הבכורה של מרדכי ולנה קפלן, שהלכה לעולמה בשנת 1996.
קפלן כתב ביומנו ב-28 למרץ 1922 על החגיגה, שהתקיימה במועדון של האגודה לקידום היהדות (S.A.J) בניו-יורק, לפני תשעים שנים בדיוק:
ביום שישי הקרוב יתקיים מרתון ירושלים השני. שוב ירוצו אלפי אנשים (ואף אני אתנהלה בחלקו לאיטי), ונשאלת השאלה מה הערך היהודי, הירושלמי, ובעיקר הרוחני של המירוץ הזה. הפסוק "סבו ציון והקיפוה" (תהלים מח 13), עשוי אף להביאנו לראות במרתון מצוות עשה של ממש (מן הנביאים, אמנם): רוצו סביב ירושלים והקיפו אותה, גם אם את עיר דוד לא נקיף מכיוון מזרח. אך לא די בכך.
לקראת כנס 'לימוד ערבה' שיתרחש בחמישי-שישי הקרוב במרכז ספיר שבערבה התיכונה, הרשו לי להתרפק לרגע על הערבה. בתקופת השירות הצבאי רבים העוברים בערבה התיכונה, עושים אותה קפנדריא בדרך לבסיסי שזפון או צאלים; בדרך לאילת, יש השוזפים את הערבה בעיניים מנומנמות מבעד למזגן.
מ'תורת המדינה' ל'תורת המלך': האם ישראל בדרך למונרכיה?
בעת האחרונה ניתן לחוש במדינת ישראל אי-נחת רבה מההתנהלות הדמוקרטית, או הלא-דמוקרטית מספיק. זאת, כתוצאה מחקיקתם של חוקים מסוימים והצרת חופש הביטוי. אי-נחת זו יכולה להוביל לכיוון בדק-בית שיוביל לביסוס הדמוקרטיה הישראלית, או למצער לשינוי כללי המשחק הדמוקרטיים והמרתם באחרים. בספר 'תורת המלך' (אשר פורסם לפני כשנתיים) ניכרת מגמה מלוכנית ברורה, שעל סכנותיה אנסה לעמוד.
"שוטפים הם זרמי התשובה, הפרטית והכללית, דמיונם כגלי שלהבות שעל גוף השמש, אשר במלחמת-עד הם מתפרצים ועולים… אין כח לקלוט את ההמון הרב של הצבעים הרבים אשר לשמש הגדולה הזאת… מפני שהם באים ממקור החיים בעצמם." (ראי"ה קוק, אורות התשובה, ד, א')
1. מבוא
ימי חודש אלול מסמנים ביהדות את חשיבותה ותפקידה החיוני של התשובה בתיקון וחידוש האדם והחברה. דבריו של הראי"ה קוק המצוטטים למעלה מראים את הכח האונטולוגי המיוחס לה בחשיבה היהודית הקבלית המודרנית, אך בשורות הבאות נווכח כי כבר במקרא עוצמתה רבה מאד. אמנם, בשמה "תשובה" לא נודעה במקרא והיא מצויה בהטיות שונות של הפועל שו"ב (ראו למשל ירמיה ג' 7, 22), אך היא מן המושגים היסודיים ביותר במחשבת המקרא.
[פורסם באתר 'מדרשת', בכתב העת עמודים (ביטאון הקיבוץ הדתי), גליון 754 (תשע"ב), עמ' 20-18, וכן בלב לדעת, גליון 4 (תשע"ה), עמ' 23-20]
בבואנו לתאר את בית המדרש היהודי המתחדש והרב-גוֹני, מעט קשה להפריד את הצורה והתוכן, את ה'בית' ואת ה'מדרש'. הא בהא תליא. אנסה בכל זאת לאפיינו בכלליות (בלשון זכר אך בפנייה לשני המינים). דברים אלו נכתבו בהשראת חוויית הנחיית לימוד בית-מדרשי של 'אלול' לקבוצות 'תגלית' בקיץ תשע"א ובאופנים רבים בהשראת הגותו של מרדכי רוטנברג. תיאור זה של בית המדרש הוא מזיגה של המצוי והרצוי. בתפילה שהמצוי יתרצה והרצוי יתמצא.
לשון אחרת 