המִתוה
נראה כי בנושא 'מתוה לפיד' לשוויון בנטל רב הדיבור על ההיבט הצבאי וכמעט שנעדר השיח על משמעויותיו האזרחיות. קל להאשים את לפיד ובנט במיליטריזם ובשותפות בין האוחזים במה שניתן לתארו כהגמוניה אשכנזית ישנה, או בבורגנות המרוכזת בעצמה. אולם קריאה במסמך עליו התחייב לפיד טרם הבחירות מגלה את משמעותו החברתית החשובה, שיש לחשוש שתמוסמס בהיעדר תשומת לב ציבורית.
אחד הדברים הצריכים עיון בשיח הישראלי התקשורתי הוא הדיבור על מעמד הביניים כתכלית המדינה. מתי הוחלט שרק למענו של מעמד הביניים הוקמה מדינת היהודים?
מערות לוזית
לפני כחודש טיילנו באיזור לכיש, שהוא בעיני מחבלי הארץ היפים שבארצנו. חלק מקסמו של חבל לכיש הוא השילוב בין הגבעיוּת והצמחיה העבותה. בגלל גבעיות זו ישנם אזורים רבים בלכיש שאין רואים מקום ישוב סביב, שלוש מאות וששים מעלות. תופעה זו נדירה בארצנו, שכן במישורים רואים למרחוק ולכן רואים תמיד יישובים מסביב, ובהרים גם כן.
על אֵלֵם ואלימות
יש קשר בין אֵלֵם, היעדר תקשורת, לבין אלימות. לא כל מי שאינו מרבה לדבר הוא אלים, אך מבין האלימים, רבים הם אלו שלא ניסו לפתור את הסכסוך בשיחה. הדוגמא המפורסמת ביותר: אצל קין והבל אנו רואים שלאחר האֵלֵם – החלה האלימות: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ" (בראשית ד, 8). מה אמר קין להבל בהיותם בשדה? איננו יודעים, אך יתכן ששיחה היתה מונעת את האלימות. ומה אצלנו?
אפשר להגיד שאלוהים הוא הכול והכול אלוהים. אפשר להגיד שלא ניתן להגדיר דבר כי אלוהים אינו מוגדר, אולי הוא זה שטובע בי את הכתיבה ואני רק חושב שאני מממש אותה על הדף.
כדי להתחיל לחשוב ולסדר בראש את עולם הידע הרווי בנתיבי מידע שדוהרים כמו נמלים אל קינן או רכבים עמוסים אנשים עסוקים ממהרים לרצות את מקום עבודתם, אני פונה לאלוהים שלי.
ביום ראשון, כ"ח אייר, יחול יום ירושלים, המציין את כיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים, לפני 45 שנים. אחד הקרבות המפורסמים שהיו בה הוא הקרב על גבעת התחמושת, שהיתה אז מוצב צבאי ירדני. אחד הנופלים בקרב זה הוא מאיר שנור ז"ל, אחי דודתי יונה ברמן תבל"א. מאיר ז"ל, שנפל ביום שלישי 6.6.67, כ"ז באייר תשכ"ז, היה בן 22.5 בנופלו.
האם עזרה לזולת היא בעצם אגואיזם? על מלכוד יסודי בהבנת עמדת בן-פטורא
כך מובא בתלמוד הבבלי מסכת בבא מציעא, דף סב עמוד א, בהתייחס לפסוק "וחי אחיך עמך" (ויקרא כ 36):
שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים
אם שותין שניהם – מתים, ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב.
דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו
עד שבא רבי עקיבא ולימד: וחי אחיך עמך – חייך קודמים לחיי חבירך.
אין צורך להרחיב לגבי הוראת הברייתא הזו, תכניה והקשריה – המדריך למורה של הספר 'ובחרת בחיים – ערך חיי אדם בתרבות ישראל' עושה זאת מצוין.
לשון אחרת 