בית שלישי ל'התקוה' (נפתלי אימבר הרץ) ברוח מחאת האוהלים, קיץ תשע"א

כל עוד צדק, עמל והוגנות

יהיו בסיס ומקור הריבונות

שלום, צדק וחסד עוד ילבלבו

לגר, לְיתום ואלמנה בתוכנו

  המשך…

מ'תורת המדינה' ל'תורת המלך': האם ישראל בדרך למונרכיה?

בעת האחרונה ניתן לחוש במדינת ישראל אי-נחת רבה מההתנהלות הדמוקרטית, או הלא-דמוקרטית מספיק. זאת, כתוצאה מחקיקתם של חוקים מסוימים והצרת חופש הביטוי. אי-נחת זו יכולה להוביל לכיוון בדק-בית שיוביל לביסוס הדמוקרטיה הישראלית, או למצער לשינוי כללי המשחק הדמוקרטיים והמרתם באחרים. בספר 'תורת המלך' (אשר פורסם לפני כשנתיים) ניכרת מגמה מלוכנית ברורה, שעל סכנותיה אנסה לעמוד.

המשך…

רבין וגדליה: קורבנות או אשמים?

גדליה בן אחיקם שהופקד על שארית יהודה נרצח בידי ישמעאל בן נתניה לאחר חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה. יצחק רבין נרצח לפני 15 שנים (י"ב חשון תשנ"ו, 4.11.1995) כראש ממשלת ישראל, בידי הרוצח הנתעב יגאל עמיר.

כאז כן היום, אנו רואים ניסיונות לעמעם את חומרת הרצח, על ידי אמירה שהם 'הביאו זאת על עצמם'. לגבי יצחק רבין ז"ל, אנו מכירים את שאלת ה'מדוע לא קיבל את הנחיית השב"כ ללבוש אפוד מגן?', המתעלמת מחומרת ההריגה שלו על ידי רוצח מתנקש. אף אם נקבל את תיאוריית הקונספירציה, לפיה נרצח רבין בידי השב"כ, האם הדבר אינו חמור? האם רצח ראש ממשלה בידי יהודי הוא חמור פחות אם השב"כ אחראי לו? אמנם בידי גורמים מסוימים, הפרחת עננות של קונספירציה היא דרך להמנע משאלות מהותיות ולעקוף אותן. מסתבר ששיח האשמת הקורבן לא החל בתקופתנו. כבר בתלמוד יש מי שטענו שגדליה בן אחיקם היה אחראי לרציחתו שלו. אולם לשם הבנת הנושא עלינו לחזור אל הסיפור התנ"כי.

המשך…

הרהורים על תחרות 'המורה של המדינה' שקיים העיתון ידיעות אחרונות בשיתוף עם גופים נוספים (נכתב בתש"ע).

המורה של המדינה – הכוונה טובה, הביצוע קצת פחות

היחס למורים במדינה ובחברה סובל ממספר כשלים, אשר מלווים את המורה לא רק ברגעיו הקשים, אלא גם ברגעים שהיו לכאורה אמורים להיות רגעי התעלות אישית ומקצועית. פרויקט 'המורה של המדינה' של ידיעות אחרונות, לדוגמה.

המשך…

חינוך וגבולות: בין זכויות היחיד לטובת הכלל

בעיות משמעת וגיבוי במערכת החינוך

שנת הלימודים עומדת בפתח ושוב ישאלו המורים את עצמם האם המנהלים יגבו אותם אם יופיעו בעיות משמעת של תלמידים בעייתיים. בשנה האחרונה שמענו ששר החינוך גדעון סער הצהיר כי ייתן גיבוי לצוותים החינוכיים במקרה של אלימות וכי תתאפשר הרחקה מיידית במקרים כאלו. בימים האחרונים עלתה גם שאלת הצבת מצלמות האבטחה בבתי הספר – בתור נסיון ליצור משמעת.

ברם, ככל שהדבר תלוי בתחושה הקשה שמאחורי אלימות בלתי נסבלת עומדים הורים שלרשותם עורך דין ממולח, עלולים להיות הישגי משרד החינוך – והמצלמות – מוגבלים בלבד. דומני שלצד פתרונות פדגוגיים הקשורים ליחס שבין משמעות למשמעות, הבעיה הכללית של היעדר הגבולות בבתי הספר תוכל להצטמצם רק תוך יצירת איזון אפקטיבי של שיח הזכויות והחובות.

  המשך…