בשבת של ה-18 למרץ, שנת 1922, נחגג לראשונה טקס בת-מצוה לנערה יהודייה, במתכונת דומה לזו של הנערים המגיעים לגיל מצוות. הנכנסת לעול מצוות היתה יהודית קפלן (לימים אייזנשטיין) בִּתם הבכורה של מרדכי ולנה קפלן, שהלכה לעולמה בשנת 1996.
קפלן כתב ביומנו ב-28 למרץ 1922 על החגיגה, שהתקיימה במועדון של האגודה לקידום היהדות (S.A.J) בניו-יורק, לפני תשעים שנים בדיוק:
ההצגה 'אוכלים' (מבוססת על הסיפור המקראי על כרם נבות), תסריט: יעקב שבתאי (1981-1934)
הצגה זו, שנכתבה בשנת 1977 והועלתה לראשונה בשנת 1979, מגוללת את סיפור כרם נבות (מלכים א, פרק כ"א), בקריצות מטרידות אל ימינו אנו. הנקודה שבה בחר שבתאי כמוקד לסיפור היא ענין האוכל: לאורך כל ההצגה אוכלים השחקנים כמעט ללא הפסקה מהמעדנים המוגשים להם; האוכל הוא גם המניע לעלילת הרג נבות (אחאב רוצה גן ירק ליד ארמונו ביזרעאל) וגם המכשיר שבאמצעותו מסומאים עיני כל הגורמים אשר צריכים היו לעמוד בנפשם כנגד המזימה, שכן רצונם להשאר 'קרובים לצלחת' מביא אותם להתכופף בפני התרגיל של איזבל ואחאב.
מ'תורת המדינה' ל'תורת המלך': האם ישראל בדרך למונרכיה?
בעת האחרונה ניתן לחוש במדינת ישראל אי-נחת רבה מההתנהלות הדמוקרטית, או הלא-דמוקרטית מספיק. זאת, כתוצאה מחקיקתם של חוקים מסוימים והצרת חופש הביטוי. אי-נחת זו יכולה להוביל לכיוון בדק-בית שיוביל לביסוס הדמוקרטיה הישראלית, או למצער לשינוי כללי המשחק הדמוקרטיים והמרתם באחרים. בספר 'תורת המלך' (אשר פורסם לפני כשנתיים) ניכרת מגמה מלוכנית ברורה, שעל סכנותיה אנסה לעמוד.
Spiritual Supply and Demand, book review of Mimcha Elecha – Sefer Ha'Shabat, Sidur Tefillah, Hagut Ve'Chavayah Le'Shabat [Prayer book for Shabbat with Readings for Mind and Heart], Editor: Yonadav Kaploun, Tel Aviv 2010]
מצוָת המבוכה ומבוכת המצוות: על הספר 'סודותיו של מורה הנבוכים'
1. מבט חדש על מבוכה ישנה
ספרו של ד"ר מיכה גודמן, סודותיו של מורה הנבוכים (דביר, ישראל 2010, להלן: 'גודמן'), משתייך לחבורה מצומצמת של ספרים שהצליחו לפרוץ את החיץ שבין לימודי ומחקר היהדות באקדמיה – לבין הציבור הרחב של הקוראים הישראלים. המשימה שלקח על עצמו גודמן בספר זה היא כבדת משקל: "לפרוש בסגנון נגיש לכל קורא משכיל את סתרי תורתו של מורה הנבוכים" (עמ' 11). הגותו של הרמב"ם מונחת על ארון הספרים היהודי שנים רבות, אך בדורנו היא נראית לרבים כשייכת לעידן אחר, מבחינה רעיונית ולשונית: אפילו התרגום החדש של מיכאל שוורץ (הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003) הותיר הגות סתומה בכלי חדש. זאת כיון שתפיסת העולם שלנו אחרת בתכלית:
ליהדות הדתית נוח להגדיר את עצמה מול מה שאפשר לציירו כהיפוכה – היהדות החילונית. אך דיאלוג עם התפיסה המסורתית דווקא, על אף שהוא קשה יותר, עשוי להצמיח את הדתיות ולהפרות אותה. דיאלוג כזה לא יתמקד בשאלות של "הכול או כלום", אלא בפירושה וביישומה של המסורת היהודית בחיי היומיום
היצע וביקוש רוחני, על הספר: "ממך אליך – ספר השבת, תפילה, הגות וחוויה"
(עורך: יונדב קפלון, ידיעות אחרונות, ישראל 2010)
ביקוש והיצע רוחני – רנסנס היהדות בישראל
גלוי לעין כל כי בישראל של זמננו מתרחשת מהפכה ביחס העממי לזהות היהודית, שאת סופה עוד קשה לצפות. ספרו של המשורר יונדב קפלון נענה גם הוא לאתגר זה והוא מאגד בתוכו את נוסח ספרד של תפילות השבת המסורתיות וכן קטעי מדרש, מחשבה ורשומות אישיות העוסקים בנושא השבת והמתקשרים לתפילות ו'מתכתבים' איתן. הספר מהוה המשך טבעי לשתי אסופות ליטורגיות קודמות שערך קפלון: מחזור ראש השנה ומחזור יום הכיפורים. בדומה להם, גם כאן נמצא הטקסט הדתי המסורתי של התפילה במרכז, כאשר מצדדיו ומתחתיו מובאות יצירות הלכה, הגות ומדרש מתולדות היהדות, מהעת העתיקה (מקרא ואף ספרות חיצונית), תקופת חז"ל (מדרשי הלכה ואגדה, תלמודים), ספרות ימי הביניים והעת החדשה לגווניהן. בולטת באסופה זו המגמה ליצור הכלה של מגמות שונות ביהדות זמננו, על ידי ייצוגן בטקסטים מזרמים מגוונים העוסקים בשבת, מקטעי יומן, דרך ספרי הגות ושירה ועד קטעים הנוגעים לשבת, הלקוחים מבלוגים באינטרנט. הקושי היסודי בספר זה הוא הרצון לפסוח על שני הקהלים – הציבור הדתי והציבור החופשי. על ביטוייו של קושי זה אעמוד בהמשך.
לשון אחרת 