ארוע קריסת החניון בת"א שאירע היום הוא מצער מאד, ואני מתפלל מעומק הלב להחלמת הפועלים הפצועים ולהצלת חמשת הלכודים, נכון לשעה זו. כמה שאלות עולות בהקשר זה לגבי אחריות רשויות המדינה ביחס לשלום פועלי הבנין ורווחתם, שהם כידוע 'פועלי ציון' של העת הזאת. למרבה הצער נראה שלגבי נושאים מסוימים המדינה טומנת את ראשה בחול, ובנושאים אחרים נראה שהיא מטה כתף נדיבה מדי לעזרת הקבלנים, אך בשני מקרים אין היא ממלאת את תפקידה הראוי.
מחבר: נדב ש. ברמן
'האבולוציה של החינוך': מה לטרנס-הומניזם אצל החינוך?
בשבוע הבא יתקיים בחולון כנס של 'פורום הפיס לחינוך'. ביסודו רעיון מבורך: דרישה להעלות את החינוך לראש סדר העדיפויות. ואז אתם מסתכלים על האיור המעטר את הפלאייר, ואם אתם חובבי-אדם, יחשכו עיניכם כשתבינו מה מסתתר מאחורי המילה 'חינוך', לפי מפיקי הכנס:
'וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ' (על הפוקימון גו)
פוקימון גו, יישום המציאות הרבודה החדש המופעל באמצעות הטלפון החכם, זוכה לקמפיין עולמי וסיקור-יתר תקשורתי. ואולם אפשר גם לתאר את סוג המשחק הזה על פי דברי הנביא ירמיה: "וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ" (ירמיה ב, ה). הבל, כפי שניסח זאת ראש הממשלה לפני כמה ימים, הוא בפשטות 'אויר חם'. דבר שאין לו קיום ממשי ומתמשך. זהו תיאור לא רק ליצורים הוירטואליים הללו, אלא גם לטפשות הגלומה שבמרדף אנושי אחרי הבל. טפשות אנושית היתה כמובן לאורך כל ההסטוריה, אבל נדמה שכעת היא מגיעה לשיאים חדשים.
תום העצמאות?
פרשת אמוֹר: המקלל ותגובת משה – תלות בידע על-אנושי או הכרעה אנושית? (פורסם ב'שבת שלום', פרשת אמור התשע"ו)
תום העצמאות ונסיגה למאגיה?
עם שוך עשן המנגלים, אפשר לומר שחלק משמעותי מאנושיותנו הוא השימוש בהגיוננו העצמאי לגבי החלטות חשובות בחיינו, ואת זאת מניח הפסוק "ועשית הישר והטוב" (דברים ו יח). כך גם בחיי הציבור, למשל בהכרעות של מנהיגות דתית לגבי הלכה, וכפי שכתב חותני פנחס שיפמן 'איש ההלכה נדון לחירות': הכרעות הלכתיות אינן אלגוריתם, כשם ש'סברא' ו'שכל ישר' אינם עניינים שאפשר להצרינם
פרופ' פנחס שיפמן: איש ההלכה נדון לחירות
לכדי נוסחא פשטנית.[1] הכרעותינו תלויות ערכים, נסיבות, וראיית-פנים שאיני רואה דרך להצרין אותם מבלי לאבְּנם ולהפכם לאליל. העובדה שלצד כל האפליקציות הקיימות טרם ראינו אפליקציה המספקת הכרעה הלכתית אוטומטית (יש בכל זאת הבדל בין זה לבין שו"ת-מִסרוֹן), מלמדת אולי שהשפיוּת טרם נדדה סופית ממקומותינו. אבל לו נתקלתם בדבר כזה, מה הייתם חושבים?
בלי אנושיות אין חינוך
מאמר דעה זה פורסם בקשר עין, גליון 258, אפריל 2016, עמ' 74–75. בגליון, שכותרתו היא עתיד החינוך? e-ודאות, כלולים 33 מאמרים מאת הרב שי פירון, פרופ' יזהר אופטלקה, ד"ר הגר גלברד שגיב ואחרים, ומומלץ בחום לקראו במלואו. דומה כי קו פרשת המים נסוב על השאלה האם עלינו לדבוק באנושיותנו ולהתעקש על אנושיות ילדינו, או שעלינו 'להכין' את ילדינו לעולם פוסט-הומני, תוך ויתור מוחלט מראש על המאמץ לשמור על אנושיותם ואנושיות החברה שלנו. אני תקוה שבכל זאת נשכיל לבחור בחיים אנושיים.
ראיון עם פרופ' הילרי פָּטְנם על 'פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים'
בין הגות יהודית לדאגה לזולת: ראיון עם פרופ' הילרי פָּטְנם על ספרו 'פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים'
לפני כחודש (13.3.2016) הלך לעולמו אחד מגדולי הפילוסופים במחצית השניה של המאה העשרים: הילרי פטנם (Hilary Putnam). הילרי ז"ל נולד בשיקגו בשנת 1926, וכתב על בעיות רבות בתחומי הפילוסופיה של המדע, הלשון, הלוגיקה והתודעה (mind), בעיקר באוניברסיטת הרווארד. לעיסוק בהגותו של פטנם הגעתי דרך מחקריו על הפרגמטיזם האמריקאי ודרך הפילוסופיה העצמאית שיצר, הנתפסת כזרם הריאליסטי בניאו-פרגמטיזם (אף שכפי שתקראו בהמשך, פטנם הסתייג מהכינוי 'פרגמטיסט').
על מצוות ה'צְפוּ!', לחימה ומוסר
בשבוע שעבר ירה חייל למוות במחבל שרוע על הקרקע בחברון. אבקש להתייחס כאן לשני היבטים של הנושא: הפצת אלימות מצולמת ושאלת מוסריות הלוחם והצבא.
לשון אחרת 