מחבר: נדב ש. ברמן

חוקר ומרצה למחשבת ישראל, מוסיקאי

פתרון לבעיית השחתת הרכוש בבתי הספר

הפקרות (אנטי) חינוכית: יש לקבוע תג מחיר* מוגדר להשחתת רכוש בתי-הספר

המציאות

הבה נתחיל את הטיול המחשבתי הזה מהעולם ה'רגיל' אותו אנו מכירים. כאשר אנו נכנסים למבנה ציבור ושוהים בו דרך קבע, למשל ספריה כלשהי, לא יעלה על דעתנו לצייר על השולחנות שבה. מדוע? זה מבנה ציבור. אפילו אם מאן דהוא אינו מבין את הבעיה המוסרית שבכך, הוא יבין שהשחתת הספריה עולה לנו ממון רב, בחשבון אחרון, בתור משלמי מיסים. אולם כשמדובר בבתי ספר, אנו מסתכלים על השחתת הרכוש שבהם בתור גזירת גורל. מדוע? ומה אפשר לעשות באופן מיידי בשביל לתקן זאת?

המשך…

תחרות 'המורה של המדינה': הכוונה טובה, הביצוע קצת פחות

הרהורים על תחרות 'המורה של המדינה' שקיים העיתון ידיעות אחרונות בשיתוף עם גופים נוספים (נכתב בתש"ע).

המורה של המדינה – הכוונה טובה, הביצוע קצת פחות

היחס למורים במדינה ובחברה סובל ממספר כשלים, אשר מלווים את המורה לא רק ברגעיו הקשים, אלא גם ברגעים שהיו לכאורה אמורים להיות רגעי התעלות אישית ומקצועית. פרויקט 'המורה של המדינה' של ידיעות אחרונות, לדוגמה.

המשך…

כרם נבות – אז והיום? מקאמה על צווי המניעה במאבק המורים והשיר 'שתיקת יזרעאל'

 כרם נבות – אז והיום?

דברים אלו נכתבו בימי מאבק המורים בו השתתפתי בחורף תשס"ח. החיבור לכרם נבות נשמע אולי מוגזם בהקשר לצווי המניעה באמצעותם ניסו להכריחנו לשוב לכיתות, אך אנו רואים היום שלאורך השנים האחרונות גם העובדים הסוציאליים, הרופאים והמתמחים נוּפנפוּ בדרך זו.  האם המערכות הציבוריות בישראל נמצאות בדרך ליציבות לאור הרפורמות ש'הושגו' איתן? עד מתי יעליבו אנשי האוצר את העמלים על קיום רווחתה של המדינה ברפורמות שמשמעותן היא כי במצבם הנוכחי הם בטלנים?

המשך…

ומדוע נקרא שמה רבי בים?

מתוך הפתיחה לעלי עשור – קובץ לכבוד אירועי העשור לתוכנית 'רביבים' (עורכים: שלומית מעגן ונ"ב, שבועות התשע"א, 2010). במדרשון זה ניסיתי לחבר בין שם התוכנית (רביבים) לבין המשימה החינוכית בה עוסקים תלמידיה ובוגריה. אולי הדברים ממחישים משהו מהדבר המאתגר והמופלא המכוּנה 'חינוך פורמלי'. 

עם הגליון, או: מדרש שם

ומדוע נקרא שמה רָבּי בָּיַם?

המשך…

עבדי השם או עבדי החמץ?


עבדי השם או עבדי החמץ?

בסרטה העלילתי של הדר פרידליך, עבדי השם (47 דק', ישראל 2002), מסופר על תמר, נערה דתיה העומדת לחגוג את בת המצוה שלה. הימים הם ראשית חודש ניסן. לקראת בת המצוה שלה היא לומדת על טומאה וטהרה. תמר אינה מצליחה לשים גבול לחשש מפני הטומאה שהחמץ מסמל בעיניה, היא רודפת בכפייתיות אחרי הטהרה, הנקיון וביעור החמץ עד כדי פגיעה בעצמה. החיים שלה מלוּוים בקולות פנימיים אובססיביים המנסרים בראשה והופכים כל ריטואל דתי לאקט כפייתי.

המשך…

חינוך וגבולות: בין זכויות היחיד לטובת הכלל

חינוך וגבולות: בין זכויות היחיד לטובת הכלל

בעיות משמעת וגיבוי במערכת החינוך

שנת הלימודים עומדת בפתח ושוב ישאלו המורים את עצמם האם המנהלים יגבו אותם אם יופיעו בעיות משמעת של תלמידים בעייתיים. בשנה האחרונה שמענו ששר החינוך גדעון סער הצהיר כי ייתן גיבוי לצוותים החינוכיים במקרה של אלימות וכי תתאפשר הרחקה מיידית במקרים כאלו. בימים האחרונים עלתה גם שאלת הצבת מצלמות האבטחה בבתי הספר – בתור נסיון ליצור משמעת.

ברם, ככל שהדבר תלוי בתחושה הקשה שמאחורי אלימות בלתי נסבלת עומדים הורים שלרשותם עורך דין ממולח, עלולים להיות הישגי משרד החינוך – והמצלמות – מוגבלים בלבד. דומני שלצד פתרונות פדגוגיים הקשורים ליחס שבין משמעות למשמעות, הבעיה הכללית של היעדר הגבולות בבתי הספר תוכל להצטמצם רק תוך יצירת איזון אפקטיבי של שיח הזכויות והחובות.

  המשך…