הפקרות (אנטי) חינוכית: יש לקבוע תג מחיר* מוגדר להשחתת רכוש בתי-הספר
המציאות
הבה נתחיל את הטיול המחשבתי הזה מהעולם ה'רגיל' אותו אנו מכירים. כאשר אנו נכנסים למבנה ציבור ושוהים בו דרך קבע, למשל ספריה כלשהי, לא יעלה על דעתנו לצייר על השולחנות שבה. מדוע? זה מבנה ציבור. אפילו אם מאן דהוא אינו מבין את הבעיה המוסרית שבכך, הוא יבין שהשחתת הספריה עולה לנו ממון רב, בחשבון אחרון, בתור משלמי מיסים. אולם כשמדובר בבתי ספר, אנו מסתכלים על השחתת הרכוש שבהם בתור גזירת גורל. מדוע? ומה אפשר לעשות באופן מיידי בשביל לתקן זאת?
לשון אחרת 