לקראת כנס 'לימוד ערבה' שיתרחש בחמישי-שישי הקרוב במרכז ספיר שבערבה התיכונה, הרשו לי להתרפק לרגע על הערבה. בתקופת השירות הצבאי רבים העוברים בערבה התיכונה, עושים אותה קפנדריא בדרך לבסיסי שזפון או צאלים; בדרך לאילת, יש השוזפים את הערבה בעיניים מנומנמות מבעד למזגן.
מחבר: נדב ש. ברמן
על עוצמה צבאית, עוצמה מוסרית והסקת מסקנות
קרל פופר, אחד הפילוסופים החשובים במאה העשרים, כתב בשנת 1963 בספרו 'השערות והפרכות' שאחד ההבדלים בין אמונה תפלה לטענה מדעית הוא שאמונה תפלה אינה ניתנת להפרכה. נראה שדבריו נכונים היום לא פחות מבעבר, נוכח דברים שאנו שומעים מפי מנהיגינו.
בעקבות ההצגה 'אוכלים', יעקב שבתאי
ההצגה 'אוכלים' (מבוססת על הסיפור המקראי על כרם נבות), תסריט: יעקב שבתאי (1981-1934)
הצגה זו, שנכתבה בשנת 1977 והועלתה לראשונה בשנת 1979, מגוללת את סיפור כרם נבות (מלכים א, פרק כ"א), בקריצות מטרידות אל ימינו אנו. הנקודה שבה בחר שבתאי כמוקד לסיפור היא ענין האוכל: לאורך כל ההצגה אוכלים השחקנים כמעט ללא הפסקה מהמעדנים המוגשים להם; האוכל הוא גם המניע לעלילת הרג נבות (אחאב רוצה גן ירק ליד ארמונו ביזרעאל) וגם המכשיר שבאמצעותו מסומאים עיני כל הגורמים אשר צריכים היו לעמוד בנפשם כנגד המזימה, שכן רצונם להשאר 'קרובים לצלחת' מביא אותם להתכופף בפני התרגיל של איזבל ואחאב.
הצעה פשוטה לתגמול המורים, שיפור מערכת החינוך וחיסכון לקופת המדינה
בזבוז כספי ציבור
במסגרת רפורמת 'עוז לתמורה' מתכנן משרד החינוך לבנות שטחים נוספים בחדרי מורים חדשים ברחבי הארץ ולהסב מרחבים קיימים לפינות עבודה. פעולה זו נשענת על שתי הנחות עבודה ישראליות מאוד:
הצעה להוספת בית להמנון הלאומי של מדינת ישראל
מ'תורת המדינה' ל'תורת המלך': האם ישראל בדרך למונרכיה?
מ'תורת המדינה' ל'תורת המלך': האם ישראל בדרך למונרכיה?
בעת האחרונה ניתן לחוש במדינת ישראל אי-נחת רבה מההתנהלות הדמוקרטית, או הלא-דמוקרטית מספיק. זאת, כתוצאה מחקיקתם של חוקים מסוימים והצרת חופש הביטוי. אי-נחת זו יכולה להוביל לכיוון בדק-בית שיוביל לביסוס הדמוקרטיה הישראלית, או למצער לשינוי כללי המשחק הדמוקרטיים והמרתם באחרים. בספר 'תורת המלך' (אשר פורסם לפני כשנתיים) ניכרת מגמה מלוכנית ברורה, שעל סכנותיה אנסה לעמוד.
התשובה: מאג-יה ברשות התורה
"שוטפים הם זרמי התשובה, הפרטית והכללית, דמיונם כגלי שלהבות שעל גוף השמש, אשר במלחמת-עד הם מתפרצים ועולים… אין כח לקלוט את ההמון הרב של הצבעים הרבים אשר לשמש הגדולה הזאת… מפני שהם באים ממקור החיים בעצמם." (ראי"ה קוק, אורות התשובה, ד, א')
1. מבוא
ימי חודש אלול מסמנים ביהדות את חשיבותה ותפקידה החיוני של התשובה בתיקון וחידוש האדם והחברה. דבריו של הראי"ה קוק המצוטטים למעלה מראים את הכח האונטולוגי המיוחס לה בחשיבה היהודית הקבלית המודרנית, אך בשורות הבאות נווכח כי כבר במקרא עוצמתה רבה מאד. אמנם, בשמה "תשובה" לא נודעה במקרא והיא מצויה בהטיות שונות של הפועל שו"ב (ראו למשל ירמיה ג' 7, 22), אך היא מן המושגים היסודיים ביותר במחשבת המקרא.
לשון אחרת 