מערות לוזית
לפני כחודש טיילנו באיזור לכיש, שהוא בעיני מחבלי הארץ היפים שבארצנו. חלק מקסמו של חבל לכיש הוא השילוב בין הגבעיוּת והצמחיה העבותה. בגלל גבעיות זו ישנם אזורים רבים בלכיש שאין רואים מקום ישוב סביב, שלוש מאות וששים מעלות. תופעה זו נדירה בארצנו, שכן במישורים רואים למרחוק ולכן רואים תמיד יישובים מסביב, ובהרים גם כן.
על אֵלֵם ואלימות
יש קשר בין אֵלֵם, היעדר תקשורת, לבין אלימות. לא כל מי שאינו מרבה לדבר הוא אלים, אך מבין האלימים, רבים הם אלו שלא ניסו לפתור את הסכסוך בשיחה. הדוגמא המפורסמת ביותר: אצל קין והבל אנו רואים שלאחר האֵלֵם – החלה האלימות: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ" (בראשית ד, 8). מה אמר קין להבל בהיותם בשדה? איננו יודעים, אך יתכן ששיחה היתה מונעת את האלימות. ומה אצלנו?
אפשר להגיד שאלוהים הוא הכול והכול אלוהים. אפשר להגיד שלא ניתן להגדיר דבר כי אלוהים אינו מוגדר, אולי הוא זה שטובע בי את הכתיבה ואני רק חושב שאני מממש אותה על הדף.
כדי להתחיל לחשוב ולסדר בראש את עולם הידע הרווי בנתיבי מידע שדוהרים כמו נמלים אל קינן או רכבים עמוסים אנשים עסוקים ממהרים לרצות את מקום עבודתם, אני פונה לאלוהים שלי.
ביום ראשון, כ"ח אייר, יחול יום ירושלים, המציין את כיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים, לפני 45 שנים. אחד הקרבות המפורסמים שהיו בה הוא הקרב על גבעת התחמושת, שהיתה אז מוצב צבאי ירדני. אחד הנופלים בקרב זה הוא מאיר שנור ז"ל, אחי דודתי יונה ברמן תבל"א. מאיר ז"ל, שנפל ביום שלישי 6.6.67, כ"ז באייר תשכ"ז, היה בן 22.5 בנופלו.
האם עזרה לזולת היא בעצם אגואיזם? על מלכוד יסודי בהבנת עמדת בן-פטורא
כך מובא בתלמוד הבבלי מסכת בבא מציעא, דף סב עמוד א, בהתייחס לפסוק "וחי אחיך עמך" (ויקרא כ 36):
שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים
אם שותין שניהם – מתים, ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב.
דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו
עד שבא רבי עקיבא ולימד: וחי אחיך עמך – חייך קודמים לחיי חבירך.
אין צורך להרחיב לגבי הוראת הברייתא הזו, תכניה והקשריה – המדריך למורה של הספר 'ובחרת בחיים – ערך חיי אדם בתרבות ישראל' עושה זאת מצוין.
בשבת של ה-18 למרץ, שנת 1922, נחגג לראשונה טקס בת-מצוה לנערה יהודייה, במתכונת דומה לזו של הנערים המגיעים לגיל מצוות. הנכנסת לעול מצוות היתה יהודית קפלן (לימים אייזנשטיין) בִּתם הבכורה של מרדכי ולנה קפלן, שהלכה לעולמה בשנת 1996.
קפלן כתב ביומנו ב-28 למרץ 1922 על החגיגה, שהתקיימה במועדון של האגודה לקידום היהדות (S.A.J) בניו-יורק, לפני תשעים שנים בדיוק:
ביום שישי הקרוב יתקיים מרתון ירושלים השני. שוב ירוצו אלפי אנשים (ואף אני אתנהלה בחלקו לאיטי), ונשאלת השאלה מה הערך היהודי, הירושלמי, ובעיקר הרוחני של המירוץ הזה. הפסוק "סבו ציון והקיפוה" (תהלים מח 13), עשוי אף להביאנו לראות במרתון מצוות עשה של ממש (מן הנביאים, אמנם): רוצו סביב ירושלים והקיפו אותה, גם אם את עיר דוד לא נקיף מכיוון מזרח. אך לא די בכך.
לשון אחרת 