מחבר: נדב ש. ברמן

חוקר ומרצה למחשבת ישראל, מוסיקאי

האם האהבה הנעלה אינה תלויה בדבר?

אחד מערוצי המחקר שלי מאז 2018 עוסק בפילוסופיה של האהבה במסורת היהודית, למול מושג ה'אגאפה' (Agape) בתיאולוגיה הנוצרית. המחקר נבע מכמה שאלות שהעלתה בי משנה אבות ה, טז, המנגידה בין 'אהבה התלויה בדבר' לבין 'אהבה שאינה תלויה בדבר'. בעקבות מחקר זה פרסמתי מאמר בשם 'Peculiarly Interesting Disinterestedness: A Pragmatist Reading of Mishnah Avot 5:16' המציע קריאה פרגמטיסטית המפקפקת בהנגדה הזו.

גרסה עברית מקוצרת של המאמר הזה ראתה אור כעת בכתב העת מורשת ישראל בהוצאת אוניברסיטת אריאל, והיא זמינה להורדה כאן בדף שלי באתר Academia (אם אין לכם חשבון שם, מומלץ לפתוח כזה – לא צריך להיות חוקרים בשביל זה. מוזמנים עכ"פ לכתוב לי ואשלח לכם עותק דיגיטלי של המאמר).

ומה דעתכם? האם האהבה הנעלה אכן אינה תלויה בדבר? והאם אהבה שתלויה בכל מיני דברים – למשל המסוימות של האדם הספציפי שאתם אוהבים וקשורים אליו – היא נחותה מאהבה 'שאינה תלויה בדבר'? ומה לגבי שארות בשר וקשרי משפחה, משיכה מינית או חיבה? ומה לגבי הגורל היהודי המשותף? האם חובת האהבה במישור הלאומי אינה תלויה בדבר? והאם האהבה לכלל בני האדם אינה תלויה בהיותם – כמה פשוט אך לא מובן מאליו – יצורי אנוש? מוזמנים להגיב כאן או לכתוב לי בפרטי.

שבוע טוב, נדב

  • התוכן הזה מובא לכם בחינם – אם אהבתם (עם או בלי תלות בדבר!), אודה לכם אם תשתפו את הרשומה הזו עם חברים, משפחה או קבוצות שיח שנראה לכם שיוכלו לגלות בה ענין

מה בין רעיון התשובה לפרגמטיזם של ויליאם ג'יימס?

על זה תוכלו לשמוע בהרצאה שאתן ביום ג הבא (16.9.2025) במועדון פרגמון במרכז ירושלים, הממוקם בין מגרש הרוסים לרח' יפו. לפני כחודש העלינו שם מופע אקוסטי של לחניי לשירי משוררים, ואני שמח להגיע לשם בכובעי השני, כמרצה למחשבת ישראל (או פילוסופיה יהודית, ככינויה באוניברסיטת בר-אילן). אני מקוה שהמיזם התרבותי-רעיוני הזה יעלה יפה – זה תלוי גם בכם (-:

ובלי קשר, הנה האלבום 'החיים שיש לך – מסע בשירי משוררים' שהוצאתי הקיץ, של לחנים שלי לשירי משוררים מלפני כמעט שני עשורים. אם תאהבו את השירים (אפשר להאזין להם גם כפלייליסט כאן בערוץ היוטיוב של הפרויקט), אתם מוזמנים להגיב על הסרטונים ולכתוב את דעתכן/ם, לפרגן בחיבוב ולהעביר הלאה לחברים ומשפחה ולהזמין אותם גם להירשם לערוץ – זה ממש חשוב לגבי האמון שהפרויקט מקבל ממי שעדיין לא מכירים אותו. לפרויקט שירי המשוררים שלי יש גם אינסטגרם – מוזמנים להירשם גם אליו.

בתקוה שעד יום שלישי הבא יחזרו 48 חטופינו שנמקים כבר 704 ימים נוראים בשבי בעזה.

ולכל מנויי האתר, כבר בתפילה שתתחדש עליכם ועל כולנו שנה טובה, שנת נחמה, שלום ושגשוג. מי יתן ותהא זו שנה פוריה. נדב

מחשבות לקראת שבת זכור התשפ"ה: בעקבות השיר 'החיים שיש לך' של יונה וולך

זו כבר ה'שבת זכור' השניה במלחמה הנוכחית, שהחלה בפלישת חמאס לנגב המערבי בשמחת תורה תשפ"ד. נכון לכתיבת טור זה, 59 חטופים עדיין מוחזקים בעזה מזה 515 ימים, רבים מהם לצערנו אינם בין החיים. זו אולי 'שבת זכור' הראשונה שבה אנו יכולים אולי להביט על פרעות שמחת תורה תשפ"ד מנקודת מבט של ריחוק זמן כלשהו; אנו יכולים אולי להתחיל לדמיין איך נרגיש כשנחשוב על המלחמה הזו בעוד עשור או שניים.

המשך…

מסה, מאמר קצר, ואתר

שלום וברכה (-:

לפני כשבועיים פורסמה מסה שלי במגזין מקוון חדש ורענן שהקימה פרופ' חביבה פדיה – 'שפה חדשה'. המסה מבקרת את שפת התהום הישראלית, ומציעה למולה את 'שפת הרציף', השוחרת חיבורים ובנייה, ולא איון ופירוק.

לפני כמה ימים פורסם מאמר קצר שלי, 'אהבת הטבע – תלויה בדבר?', הבוחן את עמדת א"ד גורדון לגבי אהבת הטבע ככזו ש'אינה תלויה בדבר', לאור המאמר שלי על משנה אבות ה טז, ולאור המשבר הסביבתי המבהיר לנו כמה תלויים אנו בטבע הסובב. אתן הרצאה על הנושא הזה ביום שני בערב, בכנס של התכנית בלימודי יהדות באוניברסיטת מדינת אריזונה (ASU) שיתקיים במקוון, למי שירצו לשמוע את עיקרי הטיעון באנגלית.

המשך…

עדכון (לאחר דממת כתיבה ממושכת באתר זה)

בפעם האחרונה שכתבתי באתר הזה, זה היה אי שם בתוך הקורונה, בשנת 2021. הרבה מים זרמו בירקון מאז, קרו כמה דברים טובים, אבל לצערנו ברמה הלאומית קרו בעיקר אסונות נוראים, שחלקם – ובייחוד טבח חבל אשכול בשמחת תורה תשפ"ד – עדיין מונחים כאבן ריחיים על צווארנו. בתקוה שתיחתם בהקדם עסקה שתחזיר את כל החטופות והחטופים לביתם, אבקש לעדכן לגבי כמה דברים.

המשך…

מגבלות הקורונה כהזדמנות לקידום עצמאות חינוכית ולמידה פעלתנית במערכת החינוך הישראלית

מגבלות הקורונה כהזדמנות לקידום עצמאות חינוכית

מאת: תומר אושרי ונדב שיפמן ברמן (פורסם בעיתון כלכליסט בתאריך 2.9.21, מובא כאן עם היפר-קישורים)

מגפת הקורונה ו'מחלות הרקע' של מערכת החינוך

בפתח שנת הלימודים תשפ"ב, מקוים תלמידי ישראל, הוריהם ומורי ישראל לשנת לימודים מוצלחת, אך חוששים שמא ישוחזרו כשלים שהתרחשו בשנה הקודמת לנוכח מגפת הקורונה. יתרה מזאת: החודשים הארוכים של הישיבה מול המחשב בזום הזכירו לנו שאחת הרעות החולות של המערכת היא מחסור ב'למידה מבוססת תנועה' או למידה פעלתנית. הדוגמה הקלאסית ללמידה כזו היא ספורט, אולם אין כמעט מקצוע שאי אפשר ללמד אותו בשילוב תנועה. למידה פעלתנית מגבירה את האפקטיביות של הלמידה העיונית, מפחיתה תופעות של חוסר קשב, תורמת לבריאות, לחִבְרוּת, למניעת השמנה ולהפחתת אלימות.

המשך…

פרשת שמות: בין מוּשְׁלכוּת, מַשְׁלִיכוּת ושליחוּת

[פורסם בגליון שבת שלום 1196, פרשת שמות, תשפ"א, עמ' 4-2, וכן באתר של ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך]

פעם ראיתי המלטה של עגל רך. העגל יצא ממעי אמו הפרה, והוטח על רצפת הבטון הקרה שעליה עמדה הפרה. תהיתי: מדוע עגל שזה עתה נולד צריך לחוות את המפגש הראשוני עם העולם כחבטה? מדוע לא לאפשר לעגל לנחות על מצע נעים ברגע היוולדו, כמו המלטה המתרחשת באחוּ? את השאלה הזו, כפי שנראה, אפשר להעלות גם לגבי בנות ובני אדם.

המשך…