ביום ראשון, כ"ח אייר, יחול יום ירושלים, המציין את כיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים, לפני 45 שנים. אחד הקרבות המפורסמים שהיו בה הוא הקרב על גבעת התחמושת, שהיתה אז מוצב צבאי ירדני. אחד הנופלים בקרב זה הוא מאיר שנור ז"ל, אחי דודתי יונה ברמן תבל"א. מאיר ז"ל, שנפל ביום שלישי 6.6.67, כ"ז באייר תשכ"ז, היה בן 22.5 בנופלו.
את שירותו הצבאי עשה מאיר בנח"ל, בגרעין "נטעים" של בני-עקיבא וכך גם הגיע לקיבוץ בארות יצחק (הממוקם מאז מלחמת השחרור ליד פ"ת), שם נשאר לאחר שירותו הצבאי. במהלך האימון המתקדם הוכשרו הוא וחבריו לצניחה ובמלחמת ששת הימים לחמו כצנחנים בחטיבת צנחני מילואים (חטיבה 55). בזמן הלחימה נפגע מאיר מצרור כדורים כשפרץ עם המ"מ שלו, יואב צורי הי"ד, מתוך התעלה החוצה; שניהם נפגעו ונהרגו. בקומו מה'שִבעה', כתב אביו של מאיר ז"ל, נתן שנור, טקסט שירי שכותרתו 'אל נא תנחילנו את הכבוד הגדול'. בצל האופוריה ששררה אז, נימה אנטי-הירואית זו היתה רחוקה מלהיות הזרם המרכזי בתודעה הישראלית:
אל נא תנחילנו את הכבוד הגדול
לבני מאיר הי"ד
על משכבי בלילות התפללתי בלבי:
אל נא בני, אל נא תנחילנו את הכבוד הגדול!
אל נא תעטרנו באות הגבורה!
פחדתי, בני, שהפעם לא תשמע בקולי.
רעדתי פן יגבר עליך קול אדיר וחזק
שנגדו לא תוכל עמוד.
צנוע היית ונחבא אל הכלים,
אכן נמצאת ראוי לעלות במעלות הגבורה העליונה
ולתת את כל אשר לך –
על שחרור ירושלים והר האלוקים.
ודאי עשית זאת באותה הפשטות
בה נהגת לחרוש בשדות קבוצתך
או לצנוח ממטוסך.
אומרים לי: גיבור וקדוש אתה בני!
רואה אני בדמיוני כאילו חיוך קל עולה בקצות שפתיך,
החיוך האופייני שלך, מלא טוב לב וקורטוב של זלזול:
קדוש?! גיבור?!
ובכל זאת קדוש אתה בני!
אוי לי שזכיתי לכך!
משא כבד הטלת עליי בני.
עזרני אלוקי לעמוד בניסיון!
לפני חמש שנים, במלאת 40 שנים לנפילתו של מאיר, נערכה לו אזכרה רבת משתתפים בקיבוץ בארות יצחק. כמה חודשים לפניה, קיבלתי בדחילו וברחימו את השיר המרגש הזה ואת משימת הלחנתו ועיבודו המוסיקלי (תודה לעמית בן עטר ולגלעד לרר על הערות טובות לעיבוד).
את השיר מבצעים בני דודי: מאיר ברמן (הקרוי על שמו של מאיר שנור ז"ל, שר את הבית הראשון והרביעי), מודי ברמן (בית שני ושלישי), תרמו קולות: יפתח ברמן, אבישי ומירי ברמן, טל ברמן (תופים: ברק אהרון; כינור – מיכאל מנקין; גיטרות – נ.ב.). השיר הוקלט באולפני 'ביט', ירושלים, אצל עמית בן עטר, שגם ניגן בקלידים.
השיר הושמע באותו הקיץ בפינה 'החול יזכור' של יוסי כסיף ברשת ג', לצד ראיון עם האחות השכולה, יונה ברמן. כעת, לקראת יום השנה ה-45 לנפילתו של מאיר, העלו בני-דודי, אחייניו של מאיר ז"ל, סרטון של השיר הכתוב והמולחן ליוטיוב. יהי זכרו ברוך וּלוַאי שנהיה ראויים לגבורתו.
לשון אחרת 
השיר מרגש וכן הסיפור.
אולם התעלמת בטורך מהיום השנוי במחלוקת הזה.
האם באמת אנחנו חוגגים את גבורתם של אלו שהקריבו את חייהם למעננו,
או שמא את הכח והעוצמה של הכיבוש שלנו על עם אחר?
ומשתי אופציות אלו – עם מה אתה חושב שאלפי העולים לירושלים היו אומרים שהם מזדהים?
בכל מקרה- לחן מקסים ושיר מרגש!
תודה רחל.
בהקשר של הסיפור הספציפי הזה אני מעדיף לא להכנס להקשרים אקטואליים,
מבחינתי זהו דף הנצחה. היבטים נוספים, בהזדמנות אחרת.
מרגש מאד. קל לשכוח כמה קיומנו כאן לא מובן מאליו.
בהרצאות הרבות של סיור המערכה על ירושלים אני תמיד מסיים את המפגשים בהקראת שני שירים. אחד הוא השיר הזה והשני שיר שנכתב לזכרו של הרצי הלוי הי"ד, מן הצנחנים שנפל בקרב בירושלים, ועליו כתב יוסי שובל את השיר המרגש – "שלושה אין יוצאין"
יהא זכרם ברוך לעד.