טכנולוגיה

אחריותיות במרחב הציבורי הממוחשב

בשולי הטבח הנורא בביה"כ בפיטסבורג.

הבוקר קיבלתי דוא"ל שנשלח על ידי הדוא"ל שלי, המודיע כי חשבון ההוג'ימייל שלי נפרץ, וכי אם לא אשלם סכום של 800 ומשהו דולר, במטבע ביטקוין, תוך 48 שעות, יופצו – דרך החשבון שלי -תמונות שצולמו בתוכנת ריגול שנשתלה בטלפון הנייד שלי בחצי השנה האחרונה (למעשה, תוכנות Deep-Fake מאפשרות לפושעים נאלחים שכאלו לייצר כל תוכן שהם רוצים) ורשימת אתרי המרשתת שביקרתי בהם, שלפי הפושע שכתב לי הם איומים ומבישים, תוך רמיזה להקשרים לא ראויים. איני יודע אם הכוונה ל-YNET, הארץ, מקור ראשון, העין השביעית, או אחרים, אבל כמובן שמפושע שכזה אי אפשר לצפות ליושרה או דיוק מיוחדים לגבי מה שהוא מאיים לשלוח בשמי, אם אכן יחליט לממש את איומו, בהנחה שלא אשלם לו את הכופר שדרש.

הודעתי על כך מיידית לרעייתי ולאגף המחשוב באוניברסיטה העברית, שאמרו שמדובר בנוזקה נפוצה, שרבים סובלים ממנה (ואולי חלקם גם נבהלים ומשלמים מיד בלי לדווח על כך), ושאין צורך או טעם להתקשר למשטרה לגבי זה. ובכל זאת, הדברים מטרידים מאד. אני מניח שאם הייתי מקבל הודעה על פיגוע טרור העומד להתרחש, והייתי מדווח על כך למשטרת ישראל ולכוחות הבטחון בישראל או בארה"ב, אפשר לשער שהם היו שמים את ידם במהירות רבה על המנוול/ים ששולח/ים איומים אנונימיים שכאלו, או לפחות על מי שמייצר/ים ומפיץ/ים נוזקות כאלה. למרבה הצער, ככל שהדבר נוגע למרחב האזרחי הפלילי, אזרחים לא יכולים לצפות להגנה כזו, ואפשר וצריך לקוות שהדבר ישתפר בעתיד.

במסגרת קורס שאני מלמד באונ' ייל בסמסטר הזה, בנושא פילוסופיות יהודיות והומניות של טכנולוגיה, אני עוסק בשיעור היום בנושא 'אחריותיות במרחב הציבורי'. נדון בין השאר במאמרה המכונן של פרופ' הלן ניסנבאום מאונ' ניו-יורק בנושא ( Helen Nissenbaum, “Accountability in a Computerized Society”, Science and Engineering Ethics 2 [1996], pp. 25-42). ניסבאום מצביעה על סכנת השחיקה של האחריותיות המוסרית המיוחסת לחברות ולתאגידים, בכל הנוגע לתוכנה, חומרה, ונזקים במרחב הציבורי. מאז 1996 עברו מים רבים בהדסון, והשתנו הרבה דברים לכאן ולכאן, אך הנושא עודו חשוב מאד.

איני חושב שהדבר מצדיק הפסקה של שימוש במחשבים וחזרה לשימוש בנייר ובמכתבים גרידא, ובודאי שלא 'מלחמה בטכנולוגיה' כפי שעפרי אילני טען לאחרונה. אדרבה, מנקודת מבט הומנית, טכנולוגיה (מהגלגל ועד המחשב) היא מבורכת כל עוד היא מודרכת על ידי ערכים הומניים ואינה עוברת האלהה. אלא ששימוש הולם בטכנולוגיה דורש שיח חברתי מוסרי ער, כמו גם מוסדות חברתיים, מדינתיים ובין-לאומיים המגנים על בני אדם ועל אזרחים מפני עריצות, שרירות לב ואיומים.

אנושיות, טכנולוגיה ופוסט-הומניזם

האם עלינו להשתמש בכל טכנולוגיה חדשה ולהטמיעה בחיינו? האם ישנן טכנולוגיות ששימוש בהן יפגע משמעותית באנושיותנו? מהי בעצם אנושיות, וכיצד מעיב עליה הפוסט-הומניזם? האם ובאילו תנאים עלולה להתפרק הדמוקרטיה? מהן הבחנות היסוד העקרוניות הקשורות לנושא זה, שחלק מהן כיום מטושטש למדי? האם וכיצד נוכל לשמר את אנושיותה של החברה בה אנו חיים, ולהעניק לנכדינו סיכוי ליהנות מהחיים האנושיים להם זכינו אנחנו? על כל אלו ועוד  אדבר מחר במכון הישראלי לדמוקרטיה, בהרצאה שכותרתה לעיל.

המשך…

בלי אנושיות אין חינוך

מאמר דעה זה פורסם בקשר עין, גליון 258, אפריל 2016, עמ' 74–75. בגליון, שכותרתו היא עתיד החינוך? e-ודאות, כלולים 33 מאמרים מאת הרב שי פירון, פרופ' יזהר אופטלקה, ד"ר הגר גלברד שגיב ואחרים, ומומלץ בחום לקראו במלואו. דומה כי קו פרשת המים נסוב על השאלה האם עלינו לדבוק באנושיותנו ולהתעקש על אנושיות ילדינו, או שעלינו 'להכין' את ילדינו לעולם פוסט-הומני, תוך ויתור מוחלט מראש על המאמץ לשמור על אנושיותם ואנושיות החברה שלנו. אני תקוה שבכל זאת נשכיל לבחור בחיים אנושיים.

המשך…

פרשת כי תשא: אלילות, טכנולוגיה, רובוטיקה וצלם אלהים

עבודת אלילים: בימים ההם, בזמן הזה?

בעשרת הדברות נצטוו ישראל:

"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ… לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם" (שמות כ, ב-ד).

במעשה העגל המתואר בפרשתנו הפרו בני ישראל את איסור ההגשמה של האל, ואת האיסור לעבוד אלהים אחרים, כשבקשו מאהרן: "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ… וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, א-ד). מהי האלילות שהתבטאה במעשה העגל? והאם עוד יש לאלילות ביטוי בעידן הטכנולוגי הנוכחי?

המשך…

בדרך לחיסול האדם

אנו בעיצומם של ימי אימה ושפיכות דמים נוראים, שיש לקוות שיבואו על סיומם במהרה. אני מקוה שהדברים שלהלן, העוסקים ב'מגה-בעיה' של העידן הנוכחי, יוכלו לסיע בכך ולו במשהו. הרשימה פורסמה בשינויים וקיצורים קלים במקור ראשון, מוסף שבת בראשית (כ"ז תשרי התשע"ו, 10.10.2015, עמ' 16—17), תחת השם 'בדרך לחיסול האדם'.

"בעבורי משמעותה של הדת היא סוג של מגבלות על האדם. הבעיה עם ההומניזם, כפי שפותח בידי פוירבאך, היא שהוא התיימר להאלהה של האדם, ואיני רואה דבר במאה הזו הגורם לי לרצות להאליה את האדם. […] אני סבור שהאדם הוא האל הגרוע ביותר שישנו." (פרופ' הילרי פַּטנם)

שפר מזלנו לחיות בעידן שבו הטכנולוגיה קידמה את רמת החיים האנושית באופן דרמטי. אלא שתהליכי הִנדוס האדם ו'שדרוגו' עלולים לפרק בקרוב את המין האנושי ל'על-מינים' ביולוגיים, סייבוֹרגים ובּיוֹניים (הכלאות בין אדם ומכונה). בדברים שלהלן אבקש לומר מדוע הדבר עומד בסתירה לערכי האדם בכלל והיהדות בפרט.

המשך…