שירה

טור אורח: אלעד ארנון – 'מחשבות על אלוהים'

אפשר להגיד שאלוהים הוא הכול והכול אלוהים. אפשר להגיד שלא ניתן להגדיר דבר כי אלוהים אינו מוגדר, אולי הוא זה שטובע בי את הכתיבה ואני רק חושב שאני מממש אותה על הדף.

כדי להתחיל לחשוב ולסדר בראש את עולם הידע הרווי בנתיבי מידע שדוהרים כמו נמלים אל קינן או רכבים עמוסים אנשים עסוקים ממהרים לרצות את מקום עבודתם, אני פונה לאלוהים שלי.

המשך…

לקראת יום ירושלים: השיר 'אל נא תנחילנו', מחוָת זיכרון למאיר שנור ז"ל

ביום ראשון, כ"ח אייר, יחול יום ירושלים, המציין את כיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים, לפני 45 שנים. אחד הקרבות המפורסמים שהיו בה הוא הקרב על גבעת התחמושת, שהיתה אז מוצב צבאי ירדני. אחד הנופלים בקרב זה הוא מאיר שנור ז"ל, אחי דודתי יונה ברמן תבל"א. מאיר ז"ל, שנפל ביום שלישי 6.6.67, כ"ז באייר תשכ"ז, היה בן 22.5 בנופלו. 

המשך…

מכסא כבוד חֻצבה לגור בארץ ערבה

לקראת כנס 'לימוד ערבה' שיתרחש בחמישי-שישי הקרוב במרכז ספיר שבערבה התיכונה, הרשו לי להתרפק לרגע על הערבה. בתקופת השירות הצבאי רבים העוברים בערבה התיכונה, עושים אותה קפנדריא בדרך לבסיסי שזפון או צאלים;  בדרך לאילת, יש השוזפים את הערבה בעיניים מנומנמות מבעד למזגן.

המשך…

בעקבות ההצגה 'אוכלים', יעקב שבתאי

ההצגה 'אוכלים' (מבוססת על הסיפור המקראי על כרם נבות), תסריט: יעקב שבתאי (1981-1934)

הצגה זו, שנכתבה בשנת 1977 והועלתה לראשונה בשנת 1979, מגוללת את סיפור כרם נבות (מלכים א, פרק כ"א), בקריצות מטרידות אל ימינו אנו. הנקודה שבה בחר שבתאי כמוקד לסיפור היא ענין האוכל: לאורך כל ההצגה אוכלים השחקנים כמעט ללא הפסקה מהמעדנים המוגשים להם; האוכל הוא גם המניע לעלילת הרג נבות (אחאב רוצה גן ירק ליד ארמונו ביזרעאל) וגם המכשיר שבאמצעותו מסומאים עיני כל הגורמים אשר צריכים היו לעמוד בנפשם כנגד המזימה, שכן רצונם להשאר 'קרובים לצלחת' מביא אותם להתכופף בפני התרגיל של איזבל ואחאב.

המשך…

הצעה להוספת בית להמנון הלאומי של מדינת ישראל

בית שלישי ל'התקוה(נפתלי אימבר הרץ) ברוח מחאת האוהלים, קיץ תשע"א

כל עוד צדק, עמל והוגנות

יהיו בסיס ומקור הריבונות

שלום, צדק וחסד עוד ילבלבו

לגר, לְיתום ואלמנה בתוכנו

  המשך…

כרם נבות – אז והיום? מקאמה על צווי המניעה במאבק המורים והשיר 'שתיקת יזרעאל'

 כרם נבות – אז והיום?

דברים אלו נכתבו בימי מאבק המורים בו השתתפתי בחורף תשס"ח. החיבור לכרם נבות נשמע אולי מוגזם בהקשר לצווי המניעה באמצעותם ניסו להכריחנו לשוב לכיתות, אך אנו רואים היום שלאורך השנים האחרונות גם העובדים הסוציאליים, הרופאים והמתמחים נוּפנפוּ בדרך זו.  האם המערכות הציבוריות בישראל נמצאות בדרך ליציבות לאור הרפורמות ש'הושגו' איתן? עד מתי יעליבו אנשי האוצר את העמלים על קיום רווחתה של המדינה ברפורמות שמשמעותן היא כי במצבם הנוכחי הם בטלנים?

המשך…