צדק חברתי

בין היהדות המסורתית המזרחית והפרגמטיזם האמריקאי הקלאסי (המערבי): הרצאה באוקספורד

אחת הפריבילגיות של לימוד תורה מאז ומעולם היתה 'הליכה מחיל אל חיל', כלומר מחומה של עיר אחת לאחרת (בבלי ברכות סד ע"א). כאז גם עתה, "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל" (אבות ו, ד'). טוב, המצב באקדמיה לא עד כדי כך קשה. אבל כמו אז, גם במקרה של אקדמאים לא-בכירים בלימודי יהדות (ובמדעי האדם בכלל), לא קיים השפע הכלכלי שהיה שמור פעם לסוחרים שהתפרנסו לא רע תוך כדי שיט בנהרות הגדולים ובין יבשות. ובכל זאת, קשה להכחיש את הזכות האקדמית לנדוד לארצות רחוקות יותר ופחות, לפגוש אנשים מרתקים ולזכות לקבל משוב מאתגר ממלומדים על רעיונותיך.

הפעם מזדמן בחלקי להרצות באנגליה, במרכז ללימודי עברית ויהדות באונ' אוקספורד, ביום שני הקרוב (13 במאי) בשעה 18 בערב. אם במקרה אתם באזור ומעוניינים להגיע, ההזמנה מצ"ב. הנושא הוא מסורתיות יהודית והפרגמטיזם האמריקאי הקלאסי: אל מעבר ל'חומה האטלנטית'. בהרצאה אדון בממדים פרגמטיים בזהות היהודית המסורתית על פי ד"ר מאיר בוזגלו, כלומר בהקשר הספרדי-מזרחי. אתייחס גם לתרומתו של ד"ר יעקב ידגר (המלמד במרכז ללימודי יהדות באוקספורד) להנהרת המושג והתופעה של מסורתיות יהודית, ושל היהודים המסורתים. בכך אני ממשיך קו דיון שהחל עם פרסום ספרו של בוזגלו, שפה לנאמנים בשנת 2008, ועם מאמר-סקירה שכתבתי עליו, לפני שנכנסתי לעובי קורת הפרגמטיזם.

הרקע החברתי לדיון הוא כמובן טעון: 'כור ההיתוך' המפא"יניקי, הטענות עד עצם היום הזה לפיהן הזהות היהודית המסורתית-מזרחית מוזחת מדרך המלך של הישראליות (ראו כעת דבריו הנוקבים של ד"ר אבישי בן חיים). ובכן, מה לי ולמסורתיות מזרחית? הלא אני עצמי בן הקיבוץ הדתי, שכידוע התגבש על רקע הציונות הסוציאל-דמוקרטית ה'אשכנזית'. אבל האמת היא שכשהוגשה העתירה של 'הקשת המזרחית' בשנת 2003 לקידום צדק חלוקתי בקרקעות מדינה, חשבתי שמדובר בשאלה חשובה ובתביעה שאין לראותה כעשיית עושר במשפט (אם לנסח זאת באופן אירוני).

לדעתי, הפתרון לחלק ניכר מן הקשיים החברתיים בישראל אינו הויכוחים הקולניים שבעיקר מסיטים את הדעת מן העיקר (שהוא שאלות של קיום בכבוד וקידומה של גישה אנושית משותפת) אל צבעים, גזענות,* וסימבוליקה, אלא גישה פרגמטית, שכפי שאטען בהרצאה, ניתן למצוא הרבה ממנה אצל ביהדות המסורתית במשנת בוזגלו ואחרים. יתרה מכך, יתכן שיש בגישה הפרגמטית בשורה גם ברמה האנושית, התרבותית, הרחבה יותר, החורגת מהסוגיות המנסרות בחללו של עם-ישראל. עוד פרטים ביום שני בערב.

 

* או 'הגזעה', במונח האנגלי-אמריקאי הבעייתי racial. התשובה לשאלה מה בעייתי במונח racial (מגזיע) טמונה בשאלה הפשוטה הבאה: האם הנאצים ביצעו 'הגזעה' או 'גזענות' כשטענו שהיהודים שייכים לגזע אחר והפלו אותם (קרי, אותנו) עקב זאת? ובכן, גזענות היא גזענות, בין אם היא יוצאת מחילונים ניאו-דרוויניסטים, או ממורים דתיים במכינת עלי. בניגוד לכך, הבסיס בר-הקיימא להומניות הוא הטענה שבני אדם שייכים למין משותף, הוא המין האנושי. למין הזה יש הרבה 'ענפים', 'חוטרים', עלים, עלעלים, מה שתרצו – כל עוד תייחסו את אותו המונח לכל בני האדם והעמים. אבל לא גזעים שונים. מקוה להרחיב על כך – ויש הרבה על מה, מבחינה מדעית, רפואית, ועוד – בהזדמנות אחרת.

אחריותיות במרחב הציבורי הממוחשב

בשולי הטבח הנורא בביה"כ בפיטסבורג.

הבוקר קיבלתי דוא"ל שנשלח על ידי הדוא"ל שלי, המודיע כי חשבון ההוג'ימייל שלי נפרץ, וכי אם לא אשלם סכום של 800 ומשהו דולר, במטבע ביטקוין, תוך 48 שעות, יופצו – דרך החשבון שלי -תמונות שצולמו בתוכנת ריגול שנשתלה בטלפון הנייד שלי בחצי השנה האחרונה (למעשה, תוכנות Deep-Fake מאפשרות לפושעים נאלחים שכאלו לייצר כל תוכן שהם רוצים) ורשימת אתרי המרשתת שביקרתי בהם, שלפי הפושע שכתב לי הם איומים ומבישים, תוך רמיזה להקשרים לא ראויים. איני יודע אם הכוונה ל-YNET, הארץ, מקור ראשון, העין השביעית, או אחרים, אבל כמובן שמפושע שכזה אי אפשר לצפות ליושרה או דיוק מיוחדים לגבי מה שהוא מאיים לשלוח בשמי, אם אכן יחליט לממש את איומו, בהנחה שלא אשלם לו את הכופר שדרש.

המשך…

האם מניעת ביקורת מוסרית על צה"ל עולה בקנה אחד עם המסורת היהודית?

מאת: מרדכי קרמניצר ונדב ברמן שיפמן, פורסם בהארץ (3.10.2018) תחת הכותרת 'הביקורת על צה"ל אינה רק נחלת השמאל, אלא חובה מוסרית ויהודית', ובמהדורה האנגלית בכותרת Criticizing the Israeli Army is a Jewish Obligation

המשך…

פרשת חֻקַּת: בזכות המלים והחיים, כנגד הכוחנות והמוות

[דבר תורה שיראה אור בשבת הקרובה, פרשת חֻקַּת, בשבת שלום, גליון 1066 תשע"ח, עמ' 3-2)

בפרשתנו מוצגים סיפורים העוסקים לכאורה בנושאים שונים מאד: (1) פרה אדומה; (2) הצמא במדבר והכאת הסלע על ידי משה ואהרן; (3) מות אהרן; (4) תלאות נדודי עם-ישראל בעבר הירדן המזרחי. לכאורה, הקשר בין כל אלה מקרי. אולם ניתן להציע שיש קשר מהותי בין הסיפורים עליו נעמוד להלן, הארוג במסרים הערכיים של התנ"ך.

המשך…

למה עקרון 'שתי מדינות לשני עמים' עלול להסתבר כימין קיצוני

העת הזו מעלה שאלות הרות גורל לגבי מדינת ישראל. הויכוח בין ימין לשמאל (לענין חוץ ובטחון) במדינה נדוש עד דק. בשנה שעברה עורר ספרו של מיכה גודמן, מלכוד 67, דיון רענן ומחודש בנושא. בעבורי, הבעיה העיקרית לגבי חיי פלסטינים היא בראש ובראשונה הומניטרית. לא כואב לי על כך שלפלסטינים אין צבא סדיר, מה שנחשב בעיני רבים (מדי) בעולמנו למימושה הנאצל של הלאומיות. כואב לי כשאנשים מנושלים משדותיהם; צר לי שחיילינו נאלצים לתחזק שלטון צבאי ביו"ש. כן, יש שם כיבוש צבאי, ואיני מכיר אף אחד בישראל שחושב שהמצב הנוכחי הוא האידיאלי. הויכוח הוא על הפתרון הטוב ביותר, או הכי פחות גרוע. בתוך כך, צריך תמיד לזכור שיכול להיות גם הרבה יותר גרוע. הפלסטינים, כך נראה, לא החמיצו הרבה הזדמנויות להחמיר את מצבם. גם לישראל יש כמובן אחריות לעוולות רבות. אבל נראה שהססמה "שתי מדינות לשני עמים" היא בגדר דוגמה (dogma), אמירה שמנהיגים ישראלים נדרשים להצהיר עליה, אך לא ברור מה ישימותה. למעשה, נראה שהפלסטינים מבינים שהפתרון הזה יהיה גרוע מאד בשבילם, ומרגע שהם מבינים שהפתרון הזה הולך כעת להכפות עליהם, הם נסים על נפשם.

המשך…

רצח העם בבורמה: כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב?

חילול ה' מתרחש כשיהודים, באשר הם יהודים, מועלים במכנה האנושי המשותף הבסיסי ביותר. המכנה היהודי האנושי המשותף הוגדר במסורת היהודית כאיסור שפיכות דמים, גלוי עריות ועבודה זרה.

המשך…

על ההֲדָטָה, או: תרומת השבת לאנושיוּת

נלחמים באנושיות האדם

המתקפות על האנושיות בעת הזו מתעצמות, ולעתים נראה שהטרור הנורא הוא כסות יעילה למסמוס השיח הציבורי על כך. למשל, קצין קשר ראשי בצה"ל מספר לנו היום על עידן 'הלוחם הדיגיטלי'; לא מוסר לחימה אנושי, לא רוח המפקד, אלא ספרוֹת קטלניוֹת. זה מה שנשאר מהחזון

אימון החוסן הנפשי החדש של צה"ל // צילום: דובר צה"ל

תדע כל אם עבריה שהפקירה את ילדיה ביד אלגוריתמים ואלקטרודות שהוסמכו לכך?

הציוני שבגינו הקמנו כאן מדינה. כיוון פעולה דומה עולה בניסוי מיותר של צה"ל לצמצום הלם קרב, המיועד להיות מבוצע על כלל הלוחמים, בטרם חוו הלם-קרב כלשהו, וזה בזמן שצה"ל מפקיר הלומי קרב ממלחמת צוק-איתן. הניסוי הזה הוא חמור במיוחד, לאור העובדה שחלק ניכר מההתאבדויות בצה"ל (כמו בכל מקום אחר) קשורות דוקא לתופעת הבדידות, אותה דור המתגייסים הנוכחי חווה בעוצמה רבה מקודמיו בגלל המסכים להם הוא מכור. אז בשביל לצמצם הלם קרב עתידי של חלק קטן מהלוחמים, מטמטמים לכולם את המוח? בשביל זה שולחים הורי ישראל את ילדינו לצה"ל? כצאן לניסויים בבני אדם?

המשך…