מקרא יוצא / מדרש

'וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ' (על הפוקימון גו)

פוקימון גו, יישום המציאות הרבודה החדש המופעל באמצעות הטלפון החכם, זוכה לקמפיין עולמי וסיקור-יתר תקשורתי. ואולם אפשר גם לתאר את סוג המשחק הזה על פי דברי הנביא ירמיה: "וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ" (ירמיה ב, ה). הבל, כפי שניסח זאת ראש הממשלה לפני כמה ימים, הוא בפשטות 'אויר חם'. דבר שאין לו קיום ממשי ומתמשך. זהו תיאור לא רק ליצורים הוירטואליים הללו, אלא גם לטפשות הגלומה שבמרדף אנושי אחרי הבל. טפשות אנושית היתה כמובן לאורך כל ההסטוריה, אבל נדמה שכעת היא מגיעה לשיאים חדשים.

המשך…

תום העצמאות?

פרשת אמוֹר: המקלל ותגובת משה – תלות בידע על-אנושי או הכרעה אנושית? (פורסם ב'שבת שלום', פרשת אמור התשע"ו)

תום העצמאות ונסיגה למאגיה?

עם שוך עשן המנגלים, אפשר לומר שחלק משמעותי מאנושיותנו הוא השימוש בהגיוננו העצמאי לגבי החלטות חשובות בחיינו, ואת זאת מניח הפסוק "ועשית הישר והטוב" (דברים ו יח). כך גם בחיי הציבור, למשל בהכרעות של מנהיגות דתית לגבי הלכה, וכפי שכתב חותני פנחס שיפמן 'איש ההלכה נדון לחירות': הכרעות הלכתיות אינן אלגוריתם, כשם ש'סברא' ו'שכל ישר' אינם עניינים שאפשר להצרינם

פרופ' פנחס שיפמן: איש ההלכה נדון לחירות

לכדי נוסחא פשטנית.[1] הכרעותינו תלויות ערכים, נסיבות, וראיית-פנים שאיני רואה דרך להצרין אותם מבלי לאבְּנם ולהפכם לאליל. העובדה שלצד כל האפליקציות הקיימות טרם ראינו אפליקציה המספקת הכרעה הלכתית אוטומטית (יש בכל זאת הבדל בין זה לבין שו"ת-מִסרוֹן), מלמדת אולי שהשפיוּת טרם נדדה סופית ממקומותינו. אבל לו נתקלתם בדבר כזה, מה הייתם חושבים?

המשך…

פרשת כי תשא: אלילות, טכנולוגיה, רובוטיקה וצלם אלהים

עבודת אלילים: בימים ההם, בזמן הזה?

בעשרת הדברות נצטוו ישראל:

"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ… לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם" (שמות כ, ב-ד).

במעשה העגל המתואר בפרשתנו הפרו בני ישראל את איסור ההגשמה של האל, ואת האיסור לעבוד אלהים אחרים, כשבקשו מאהרן: "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ… וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, א-ד). מהי האלילות שהתבטאה במעשה העגל? והאם עוד יש לאלילות ביטוי בעידן הטכנולוגי הנוכחי?

המשך…

'סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ': על מקדש בזמן ועבודה זרה במרחב (לקראת מרתון י-ם השני)

ביום שישי הקרוב יתקיים מרתון ירושלים השני. שוב ירוצו אלפי אנשים (ואף אני אתנהלה בחלקו לאיטי), ונשאלת השאלה מה הערך היהודי, הירושלמי, ובעיקר הרוחני של המירוץ הזה. הפסוק "סבו ציון והקיפוה" (תהלים מח 13), עשוי אף להביאנו לראות במרתון מצוות עשה של ממש (מן הנביאים, אמנם): רוצו סביב ירושלים והקיפו אותה, גם אם את עיר דוד לא נקיף מכיוון מזרח. אך לא די בכך.

המשך…

מכסא כבוד חֻצבה לגור בארץ ערבה

לקראת כנס 'לימוד ערבה' שיתרחש בחמישי-שישי הקרוב במרכז ספיר שבערבה התיכונה, הרשו לי להתרפק לרגע על הערבה. בתקופת השירות הצבאי רבים העוברים בערבה התיכונה, עושים אותה קפנדריא בדרך לבסיסי שזפון או צאלים;  בדרך לאילת, יש השוזפים את הערבה בעיניים מנומנמות מבעד למזגן.

המשך…

הצעה להוספת בית להמנון הלאומי של מדינת ישראל

בית שלישי ל'התקוה(נפתלי אימבר הרץ) ברוח מחאת האוהלים, קיץ תשע"א

כל עוד צדק, עמל והוגנות

יהיו בסיס ומקור הריבונות

שלום, צדק וחסד עוד ילבלבו

לגר, לְיתום ואלמנה בתוכנו

  המשך…

בית מדרש בית – מחשבות על בית המדרש היהודי המתחדש

בית מדרש בית

מהו בית-מדרש יהודי מתחדש בשבילי? מחשבות על לימוד והנחיה

בבואנו לתאר את בית המדרש היהודי המתחדש והרב-גוֹני, מעט קשה להפריד את הצורה והתוכן, את ה'בית' ואת ה'מדרש'. הא בהא תליא. אנסה בכל זאת לאפיינו בכלליות (בלשון זכר אך בפנייה לשני המינים). דברים אלו נכתבו בהשראת חוויית הנחיית לימוד בית-מדרשי של 'אלול' לקבוצות 'תגלית' בקיץ תשע"א ובאופנים רבים בהשראת הגותו של מרדכי רוטנברג. תיאור זה של בית המדרש הוא מזיגה של המצוי והרצוי. בתפילה שהמצוי יתרצה והרצוי יתמצא.

המשך…