מאמץ מקומי לתיקון עולם

כבוד האדם בין רעיה ויינר לבני גנץ: בל נציית למצוות ה'צפו!'

ביום ו, בתאריך 25.8.2017, נמחצה רעיה ויינר ז"ל למוות משער חשמלי במגדל העמק. סרטון המתעד את האירוע המזעזע הופץ במרשתת בידי בן עוולה. חרף מחאת בנותיה מירי וחגית, ולמרות שמקרים סבוכים בהרבה כבר נפתרו, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך והשר לבטחון פנים גלעד ארדן לא תפסו את המפיץ המרושע והעמידו אותו לדין. מעט בשונה מדבריה הכאובים של חגית, איני משוכנע שכל

רעיה ויינר  ()

רעיה ויינר ז"ל

עם ישראל צופה בסרטוני סנאף. רבים אינם מצייתים למצוות ה'צפו!', למרות שהורגלנו לכך שאם איתרע מזלו של אדם להיות מותקף באירוע טרור, 'זכות הציבור' לצפות בכך, ו'זכותם' של מפרסמים להפיק מכך רווח.

בסחיטה הנוכחית של בני גנץ, מועמד לראשות ממשלת ישראל, הבעיה הבסיסית דומה. גורמים עלומים מנסים להפעיל לחץ כמו-טרוריסטי על גנץ. במקום לגנות זאת בתוקף ולומר שאגף הסייבר במשרד רה"מ יפעל בכל הכלים העומדים לרשותו לשם מציאות הסרטון במרחב הוירטואלי והשמדתו במידת הצורך, באותה מידה שהוא מבקש לפלוש ללא הצדקה לצנעת הפרט של אזרח ישראלי, מצטייר רה"מ נתניהו כמי שהאינטרס האיראני זהה לשלו. צריך גם להזכיר שהיום אפשר בטכנולוגיית deep fake לפברק כל דבר, לגבי כל אחד. האם אנו מוכנים לשתף פעולה עם זה? האם רק בגלל שגנץ הוא איש ציבור נכבד, מותר להלבין את פניו ללא משפט באופן טוטמיסטי?

לנוכח זאת, ולאור העובדה שהטרור הוירטואלי מאיים על כולנו, וכאמור במקרה הזה נתניהו מפיק ממנו תועלת נלוזה במיוחד בעיצומה של ימי בחירות, אין לנו אלא לחזק את דרך-הארץ הבסיסית שבלעדיה כולנו נובל כצאן לדיגיטל. עלינו לומר מראש, כבר עכשו, עוד בטרם ההפצה של רפש כזה או אחר: גם אם אנשי הסייבר של ביבי יפיצו ביום ראשון או שני סרטונים על גנץ, מפוברקים או לא, איננו צופים בהם כצאן לדיגיטל. נקודה. אם אנשי המשטרה ורשויות אכיפת החוק יחשבו לנכון שיש בתוכן כזה או אחר בכדי להעמיד את גנץ (ואת מפיצי הסרטון, למרות שראינו שבמקרה של ויינר הם לא התאמצו לעשות כן) לדין, יעשו זאת. ובינתיים, יאמרו נא אזרחי ישראל 'הן' לאנושיותם, שהיא גם התשתית לזכותם לחיות בחברה שבה יש איזושהי צנעת פרט וכבוד אדם וחוה.

בחברה הגונה, אדם לא צריך לחשוש מפני גדודי 'עז-א-דין אל פַּרְצָן', בייחוד לא אם לממשלה שלו יש יכולות שאמורות לשמש להגנת האזרחים ולא לתקיפתם. אבל במדינה שממשלתה הקימה גוף דומה בעל השם האורווליאני המפורש 'האגף לתודעת המונים', לשם תקיפת אנשים ברחבי העולם באופן מפריט-משילות והפוגע עמוקות ביהודי העולם, ללא שרוב אזרחי ישראל כלל יודעים על כך (רובם, אגב, גם לא יודעים שבמהלך הקדנציה הנוכחית נמסרו נתוניהם הרפואיים לכל דורש), נראה שהמצב העגום שבו נמצא גנץ הוא קריאה עמוקה לכולנו לחשבון נפש נוקב: או אנושיות שבה הטכנולוגיה היא כלי, או דיקטורה דה-הומנית שבה הטכנולוגיה היא אליל. מוטב שננקוט עמדה ברורה.

גילוי נאות: אני מאלו הסבורים שהעמדת שורה של גנרלים בראש מפלגה אינה סימן טוב במיוחד לדמוקרטיה הישראלית (גם אם כל אחד מהם הוא רב זכויות כשלעצמו), ועוד פחות מכך דעתי אינה נוחה מהיעדר נשים במקומות הראשונים, ומכך שאנשים טובים הנמצאים במפלגת 'כחול-לבן', כמו מיכאל ביטון, משה (קינלי) טור-פז, עליזה לביא וחילי טרופר, משובצים רק בעשיריה השניה. אבל האמת המוסרית הנ"ל צריכה וחייבת להיאמר.

פרגמטיזם, מחשבת ישראל ואנושיות: הערה על הבחירות בישראל

עת יוצאים דחופים הבוטים הזדוניים במרחב המקוון של מדינת ישראל, מטעם האגף לתודעת המונים של השר ארדן או מטעם כל גוף לא שקוף או אינטרסנטי אחר המבקש לפגוע בריבונותם של אזרחי ישראל, מתוכה או מחוצה לה, זה נראה תלוש לעסוק בכל נושא אחר שעל הפרק. מה גם שבהיותי שוהה עם משפחתי בקונטיקט לא נוכל להצביע בבחירות האלו (ולא שמלאכת ההכרעה בין המפלגות השונות היתה קלה הפעם לו היינו בארץ).

ובכל זאת, אולי יש קשר בין הסדנא בנושא 'פרגמטיזם ומחשבת ישראל' שאותה נקיים בימים ראשון-שני הקרובים (8-7 באפריל) באונ' ייל, ובין עתידה של מדינת ישראל. גם כי עתידה של יהדות בית-הכנסת, שפרגמטיות היא מסגולותיה החשובות, מוטל על הכף, וגם כי שיקולים פרגמטיים הם חיוניים לחברה דמוקרטית שוחרת חיים.

ברזיס על חז"ל: בזכות הפרגמטיות ובגנות דיכוטומיות פשטניות וחד-ממדיות

בניגוד לכך, השיח הגנוסטי האנטי-ממלכתי שמקדם רה"מ נתניהו, הוא משחק סכום אפס שבו יש מאבק לחיים ולמוות בין 'בני אור' ל'בני חושך', בין ימין ושמאל, שיח שבו לא יתכן שמדינת ישראל תהיה גם יהודית וגם דמוקרטית. שיח זה מנוגד לא רק לדרך המלך של המסורת היהודית הנורמטיבית, אלא גם לפרגמטיות שבה יש הכרה בממוּקפוּת הבלתי נמנעת של הקיום האנושי. באופן כללי יש בפרגמטיות העדפה לדרך אמצע שהחלוקות המקובלות של 'ימין-שמאל' אינן בהכרח מועילות לעיצובה, כפי שהצעתי לגבי סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני (הנראית כעומדת כעת לקראת פריצת דרך הסטורית).

אם הייתי יכול להשיא עצה למי שיכולים להצביע בבחירות הקרובות, היתה זו העצה הבאה. חפשו מפלגה שיש לה חזון ומצע חיובי לגבי הקיום האנושי (והיהודי, אם אתם יהודים) הראוי; מצע המטפח גננות ומורות ולא מפר את האמון הציבורי בהן תוך העברת הכסף שהיה יכול להגיע אליהן לצורך התקנת מצלמות אבטחה.

כמו כן, כנראה שהופעת המילה 'יהודי' בשם המפלגה שעל הפרק אינה ערובה לכך שהיא אכן תקדם את הערכים הגלומים בדרך המלך של המסורת היהודית, שבה להבדיל מהדרוויניזם, המטרה אינה מקדשת את כל האמצעים, ויש מושג עקרוני של 'יהרג ובל יעבור'. אכן, 'מחנה השלום' הביא למרבה הצער להרבה פיגועים; 'המחנה הלאומי' מוכר (ומוסר) את נכסי הלאום לכל דורש תוך בוז ליחסים האסטרטגיים עם ארה"ב, ותוך שהוא מסווה זאת בחקיקת 'חוק-לאום' סמלי בעל חשיבות מועטה, נזק מרובה והתעלמות מעם-ישראל; מאז תחילת אינתיפאדת המקדש (מ2009 עד 2014-5 דוקא היה שקט יחסי), גם המחנה הלאומי לא מספק ביטחון, אלא אולי 'תחושת ביטחון', שלאחרונה רבים יותר ויותר מבקשים להפיקה באמצעות קטורת סמים.

הצביעו אפוא למי שמחויב לשמור על הדבר הבסיסי ביותר היקר לכולנו: אנושיותנו. בלי דרך ארץ כזו, לא היתה ולא תהיה יהדות.

שלושה נושאים זנוחים ולא זניחים לקראת הבחירות

הצפיפות בישראל, עליית הניאו-צדוקיות, והאגף לתודעת המונים: האם תדרשו מהאנשים המבקשים מכם את המושכות של מדינת ישראל, להציג מצע לגבי נושאים אלה?

המשך…

אחריותיות במרחב הציבורי הממוחשב

בשולי הטבח הנורא בביה"כ בפיטסבורג.

הבוקר קיבלתי דוא"ל שנשלח על ידי הדוא"ל שלי, המודיע כי חשבון ההוג'ימייל שלי נפרץ, וכי אם לא אשלם סכום של 800 ומשהו דולר, במטבע ביטקוין, תוך 48 שעות, יופצו – דרך החשבון שלי -תמונות שצולמו בתוכנת ריגול שנשתלה בטלפון הנייד שלי בחצי השנה האחרונה (למעשה, תוכנות Deep-Fake מאפשרות לפושעים נאלחים שכאלו לייצר כל תוכן שהם רוצים) ורשימת אתרי המרשתת שביקרתי בהם, שלפי הפושע שכתב לי הם איומים ומבישים, תוך רמיזה להקשרים לא ראויים. איני יודע אם הכוונה ל-YNET, הארץ, מקור ראשון, העין השביעית, או אחרים, אבל כמובן שמפושע שכזה אי אפשר לצפות ליושרה או דיוק מיוחדים לגבי מה שהוא מאיים לשלוח בשמי, אם אכן יחליט לממש את איומו, בהנחה שלא אשלם לו את הכופר שדרש.

המשך…

האם מניעת ביקורת מוסרית על צה"ל עולה בקנה אחד עם המסורת היהודית?

מאת: מרדכי קרמניצר ונדב ברמן שיפמן, פורסם בהארץ (3.10.2018) תחת הכותרת 'הביקורת על צה"ל אינה רק נחלת השמאל, אלא חובה מוסרית ויהודית', ובמהדורה האנגלית בכותרת Criticizing the Israeli Army is a Jewish Obligation

המשך…

פרשת חֻקַּת: בזכות המלים והחיים, כנגד הכוחנות והמוות

[דבר תורה שיראה אור בשבת הקרובה, פרשת חֻקַּת, בשבת שלום, גליון 1066 תשע"ח, עמ' 3-2)

בפרשתנו מוצגים סיפורים העוסקים לכאורה בנושאים שונים מאד: (1) פרה אדומה; (2) הצמא במדבר והכאת הסלע על ידי משה ואהרן; (3) מות אהרן; (4) תלאות נדודי עם-ישראל בעבר הירדן המזרחי. לכאורה, הקשר בין כל אלה מקרי. אולם ניתן להציע שיש קשר מהותי בין הסיפורים עליו נעמוד להלן, הארוג במסרים הערכיים של התנ"ך.

המשך…

למה עקרון 'שתי מדינות לשני עמים' עלול להסתבר כימין קיצוני

העת הזו מעלה שאלות הרות גורל לגבי מדינת ישראל. הויכוח בין ימין לשמאל (לענין חוץ ובטחון) במדינה נדוש עד דק. בשנה שעברה עורר ספרו של מיכה גודמן, מלכוד 67, דיון רענן ומחודש בנושא. בעבורי, הבעיה העיקרית לגבי חיי פלסטינים היא בראש ובראשונה הומניטרית. לא כואב לי על כך שלפלסטינים אין צבא סדיר, מה שנחשב בעיני רבים (מדי) בעולמנו למימושה הנאצל של הלאומיות. כואב לי כשאנשים מנושלים משדותיהם; צר לי שחיילינו נאלצים לתחזק שלטון צבאי ביו"ש. כן, יש שם כיבוש צבאי, ואיני מכיר אף אחד בישראל שחושב שהמצב הנוכחי הוא האידיאלי. הויכוח הוא על הפתרון הטוב ביותר, או הכי פחות גרוע. בתוך כך, צריך תמיד לזכור שיכול להיות גם הרבה יותר גרוע. הפלסטינים, כך נראה, לא החמיצו הרבה הזדמנויות להחמיר את מצבם. גם לישראל יש כמובן אחריות לעוולות רבות. אבל נראה שהססמה "שתי מדינות לשני עמים" היא בגדר דוגמה (dogma), אמירה שמנהיגים ישראלים נדרשים להצהיר עליה, אך לא ברור מה ישימותה. למעשה, נראה שהפלסטינים מבינים שהפתרון הזה יהיה גרוע מאד בשבילם, ומרגע שהם מבינים שהפתרון הזה הולך כעת להכפות עליהם, הם נסים על נפשם.

המשך…