חינוך

מכתב פתוח לשר החינוך: שעת כושר לתיקון

מה אפשר ללמוד על מערכת החינוך מתוך מבט עליה 'בגובה העיניים'?

שר החינוך הנכנס, ח"כ נפתלי בנט, שלום וברכה.

הרשה לי לעסוק כאן לא בתהליכים ניהוליים גדולים, אלא ב'משתמשי הקצה' של מערכת החינוך. כאיש היי טק ותיק אתה ודאי מודע לצורך לתכנן בדקדקנות את הישׂימוּת של מערכות לטובת משתמשיהן. בבתי הספר בישראל מלמדים ומחנכים, לומדים, מתחנכים ועובדים כמעט רבע מתושביה, אבל נראה כי אין מרבים לבדוק את 'חוויית המשתמש' שלהם ולתת דין וחשבון עליה.

בכוחך לשנות זאת. בוא אל השטח ו'היכנס למבוך מהסוף', בנעליהם של 'שחקני מפתח' בבית הספר: תלמידים, מורים ומחנכים, יועצות, מנהלים וגם שומרים ועובדי ניקיון. ודאי תסכים שבמערכת זו ריבוי המשימות, המוטלות על אנשים רבים, הוא מוגזם ביחס לזמן ולמקום העומדים לרשותם. יש הרבה מה לשפר, וביכולתך לאפשר ולהנהיג זאת. הנה כמה נקודות השוות התייחסות (יש כמובן נושאים חשובים אחרים).

המשך…

כמה רשמים מ'פאידאה' בשבדיה ומחשבות על החברה הישראלית

השנה אני מלמד שני קורסים במכון פאידאה (Paideia) בסטוקהולם. המכון אינו אקדמי במובן הרגיל של המילה, אך הקורס הנלמדים מוכרים לתלמידים להשלמת MA באוניברסיטת היידלברג. התלמידים, צעירים מרשימים מאד ומלומדים, באים מרקעים משפחתיים יהודיים מגוונים (לאו דוקא במובן ההלכתי המסורתי), ומטרת המכון היא להעמיק את יכולתם לפעול ולהנהיג בקהילותיהם מתוך רוח של זהות יהודית פלורליסטית. בנובמבר לימדתי קורס מבואי מרוכז בן שבועים על הגות יהודית בימה"ב, וכעת אני מלמד קורס מבואי על הגות יהודית בעת החדשה. התלמידים, כעשרים וחמישה במספר, מגיעים ממגוון ארצות אירופה, מארמניה ועד ספרד, מרוסיה ועד אנגליה, וזו חוויה מרתקת בעבורי.

המשך…

מאֵלם ואלימות לשיחה: תרומת בתי המדרש המתחדשים בישראל

על אֵלֶם ואלימות [1]

יש קשר אפשרי בין אֵלֶם, שתיקה של היעדר תקשורת, לבין אלימות. לא כל מי שאינו מרבה לדבר הוא אלים, אך מבין האלימים, נדמה כי רבים הם אלה שלא ניסו לפתור את הסכסוך בדרך השיחה. הדוגמה המפורסמת ביותר מצויה אצל קין והבל, אצלם אנו רואים שלאחר האלם – החלה האלימות: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ" (בראשית ד, 8).

מה אמר קין להבל?[2] חז"ל ופרשני המקרא לדורותיהם העלו כמה וכמה אפשרויות בנוגע לתוכן שיחתם. נראה שקין רצה לדבר עם אחיו, אך מסיבה כלשהי לא התממש רצון זה ומ'רוצה אח' נהיה קין לרוצח. כפי שכתב על כך הוגה הדעות היהודי-צרפתי אנדרה נהר (Neher): "דומה הדבר כאילו חיסול הדיאלוג היה סיבת הרצח. כיון שאחים אלו, כמו הוריהם, לא היו מסוגלים לפתח שיחה, הם המציאו משהו אחר, תחליף למילה החסרה: מוות".[3] האם יתכן ששיחה הייתה יכולה למנוע את האלימות הזו?

המשך…

האם רק למידת ידע עיוני היא הבסיס לחינוך ערכי?

The soul is the prison of the body", Michel Foucault, Discipline and Punishp. 30"

אפלטון טען כי הגוף הוא קִברה של הנשמה (Soma Sema). אפשר לומר כי טענתו הביאה למפנה אדיר בתרבות המערב שיָחסה לגוף מבטא את הזלזול האפלטוני הזה. אמירתו הנ"ל של מישל פוקו מבטאת ביקורת כלפי הצד הנוכחי במטוטלת התרבותית, שהטמיעה את תפישת אפלטון ושבה נראה כי הנשמה מתפקדת בפועל כ'כלאו של הגוף'. יחס שלילי זה אל הגוף משתקף במידה רבה במערכת החינוך שלנו. כאשר מדובר על מערכת החינוך בפינלנד, רבים מהבוחנים אותה במקומותינו שמים לב (ובצדק) לנושא האמון הרב וההשקעה במורים. אולם אחד המאפיינים המרכזיים להצלחתהּ שאליו לא ראיתי התייחסות משמעותית הוא יחסה החיובי של מערכת חינוך זו לגוף ולמקום העשייה בלמידה.

במאמר בשם 'צמצום הבגרויות כהזדמנות להרחבת הלמידה הפעלתנית' שהתפרסם בקשר עין (בטאון ארגון המורים, גליון 231, תמוז-אב תשע"ג, עמ' 28-26), ניסיתי לברר את תפקידם החינוכי של הידע העיוני והלמידה הפעלתנית, מתוך בחינת מקומו של הגוף במערכת החינוך. חובה נעימה היא להודות לריבה פריד, עורכת עמודים (בטאון הקיבוץ הדתי), על הרוח הגבית ועל פרסום הגרסה הראשונה של המאמר (גליון 762, אייר-סיון תשע"ג, עמ' 22-19).

המשך…

הסיוט במדינת אֵלֵם: האם לימוד בית-מדרשִי יוכל לעזור?

על אֵלֵם ואלימות

יש קשר בין אֵלֵם, היעדר תקשורת, לבין אלימות. לא כל מי שאינו מרבה לדבר הוא אלים, אך מבין האלימים, רבים הם אלו שלא ניסו לפתור את הסכסוך בשיחה. הדוגמא המפורסמת ביותר: אצל קין והבל אנו רואים שלאחר האֵלֵם – החלה האלימות: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ" (בראשית ד, 8). מה אמר קין להבל בהיותם בשדה? איננו יודעים, אך יתכן ששיחה היתה מונעת את האלימות. ומה אצלנו?

המשך…

עמדת בן פטורא בברייתת 'מים לשנים': מה הערך העומד בבסיסה?

האם עזרה לזולת היא בעצם אגואיזם? על מלכוד יסודי בהבנת עמדת בן-פטורא

כך מובא בתלמוד הבבלי מסכת בבא מציעא, דף סב עמוד א, בהתייחס לפסוק "וחי אחיך עמך" (ויקרא כ 36):

שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים

אם שותין שניהם – מתים, ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב.

דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו

עד שבא רבי עקיבא ולימד: וחי אחיך עמך – חייך קודמים לחיי חבירך. 

אין צורך להרחיב לגבי הוראת הברייתא הזו, תכניה והקשריה – המדריך למורה של הספר 'ובחרת בחיים – ערך חיי אדם בתרבות ישראל' עושה זאת מצוין.

המשך…

היום לפני תשעים שנה – בת המצוה הראשונה

בשבת של ה-18 למרץ, שנת 1922, נחגג לראשונה טקס בת-מצוה לנערה יהודייה, במתכונת דומה לזו של הנערים המגיעים לגיל מצוות. הנכנסת לעול מצוות היתה יהודית קפלן (לימים אייזנשטיין) בִּתם הבכורה של מרדכי ולנה קפלן, שהלכה לעולמה בשנת 1996.

קפלן כתב ביומנו ב-28 למרץ 1922 על החגיגה, שהתקיימה במועדון של האגודה לקידום היהדות (S.A.J) בניו-יורק, לפני תשעים שנים בדיוק:

המשך…