מחבר: נדב ברמן שיפמן

בין היהדות המסורתית המזרחית והפרגמטיזם האמריקאי הקלאסי (המערבי): הרצאה באוקספורד

אחת הפריבילגיות של לימוד תורה מאז ומעולם היתה 'הליכה מחיל אל חיל', כלומר מחומה של עיר אחת לאחרת (בבלי ברכות סד ע"א). כאז גם עתה, "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל" (אבות ו, ד'). טוב, המצב באקדמיה לא עד כדי כך קשה. אבל כמו אז, גם במקרה של אקדמאים לא-בכירים בלימודי יהדות (ובמדעי האדם בכלל), לא קיים השפע הכלכלי שהיה שמור פעם לסוחרים שהתפרנסו לא רע תוך כדי שיט בנהרות הגדולים ובין יבשות. ובכל זאת, קשה להכחיש את הזכות האקדמית לנדוד לארצות רחוקות יותר ופחות, לפגוש אנשים מרתקים ולזכות לקבל משוב מאתגר ממלומדים על רעיונותיך.

הפעם מזדמן בחלקי להרצות באנגליה, במרכז ללימודי עברית ויהדות באונ' אוקספורד, ביום שני הקרוב (13 במאי) בשעה 18 בערב. אם במקרה אתם באזור ומעוניינים להגיע, ההזמנה מצ"ב. הנושא הוא מסורתיות יהודית והפרגמטיזם האמריקאי הקלאסי: אל מעבר ל'חומה האטלנטית'. בהרצאה אדון בממדים פרגמטיים בזהות היהודית המסורתית על פי ד"ר מאיר בוזגלו, כלומר בהקשר הספרדי-מזרחי. אתייחס גם לתרומתו של ד"ר יעקב ידגר (המלמד במרכז ללימודי יהדות באוקספורד) להנהרת המושג והתופעה של מסורתיות יהודית, ושל היהודים המסורתים. בכך אני ממשיך קו דיון שהחל עם פרסום ספרו של בוזגלו, שפה לנאמנים בשנת 2008, ועם מאמר-סקירה שכתבתי עליו, לפני שנכנסתי לעובי קורת הפרגמטיזם.

הרקע החברתי לדיון הוא כמובן טעון: 'כור ההיתוך' המפא"יניקי, הטענות עד עצם היום הזה לפיהן הזהות היהודית המסורתית-מזרחית מוזחת מדרך המלך של הישראליות (ראו כעת דבריו הנוקבים של ד"ר אבישי בן חיים). ובכן, מה לי ולמסורתיות מזרחית? הלא אני עצמי בן הקיבוץ הדתי, שכידוע התגבש על רקע הציונות הסוציאל-דמוקרטית ה'אשכנזית'. אבל האמת היא שכשהוגשה העתירה של 'הקשת המזרחית' בשנת 2003 לקידום צדק חלוקתי בקרקעות מדינה, חשבתי שמדובר בשאלה חשובה ובתביעה שאין לראותה כעשיית עושר במשפט (אם לנסח זאת באופן אירוני).

לדעתי, הפתרון לחלק ניכר מן הקשיים החברתיים בישראל אינו הויכוחים הקולניים שבעיקר מסיטים את הדעת מן העיקר (שהוא שאלות של קיום בכבוד וקידומה של גישה אנושית משותפת) אל צבעים, גזענות,* וסימבוליקה, אלא גישה פרגמטית, שכפי שאטען בהרצאה, ניתן למצוא הרבה ממנה אצל ביהדות המסורתית במשנת בוזגלו ואחרים. יתרה מכך, יתכן שיש בגישה הפרגמטית בשורה גם ברמה האנושית, התרבותית, הרחבה יותר, החורגת מהסוגיות המנסרות בחללו של עם-ישראל. עוד פרטים ביום שני בערב.

 

* או 'הגזעה', במונח האנגלי-אמריקאי הבעייתי racial. התשובה לשאלה מה בעייתי במונח racial (מגזיע) טמונה בשאלה הפשוטה הבאה: האם הנאצים ביצעו 'הגזעה' או 'גזענות' כשטענו שהיהודים שייכים לגזע אחר והפלו אותם (קרי, אותנו) עקב זאת? ובכן, גזענות היא גזענות, בין אם היא יוצאת מחילונים ניאו-דרוויניסטים, או ממורים דתיים במכינת עלי. בניגוד לכך, הבסיס בר-הקיימא להומניות הוא הטענה שבני אדם שייכים למין משותף, הוא המין האנושי. למין הזה יש הרבה 'ענפים', 'חוטרים', עלים, עלעלים, מה שתרצו – כל עוד תייחסו את אותו המונח לכל בני האדם והעמים. אבל לא גזעים שונים. מקוה להרחיב על כך – ויש הרבה על מה, מבחינה מדעית, רפואית, ועוד – בהזדמנות אחרת.

כבוד האדם בין רעיה ויינר לבני גנץ: בל נציית למצוות ה'צפו!'

ביום ו, בתאריך 25.8.2017, נמחצה רעיה ויינר ז"ל למוות משער חשמלי במגדל העמק. סרטון המתעד את האירוע המזעזע הופץ במרשתת בידי בן עוולה. חרף מחאת בנותיה מירי וחגית, ולמרות שמקרים סבוכים בהרבה כבר נפתרו, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך והשר לבטחון פנים גלעד ארדן לא תפסו את המפיץ המרושע והעמידו אותו לדין. מעט בשונה מדבריה הכאובים של חגית, איני משוכנע שכל

רעיה ויינר  ()

רעיה ויינר ז"ל

עם ישראל צופה בסרטוני סנאף. רבים אינם מצייתים למצוות ה'צפו!', למרות שהורגלנו לכך שאם איתרע מזלו של אדם להיות מותקף באירוע טרור, 'זכות הציבור' לצפות בכך, ו'זכותם' של מפרסמים להפיק מכך רווח.

בסחיטה הנוכחית של בני גנץ, מועמד לראשות ממשלת ישראל, הבעיה הבסיסית דומה. גורמים עלומים מנסים להפעיל לחץ כמו-טרוריסטי על גנץ. במקום לגנות זאת בתוקף ולומר שאגף הסייבר במשרד רה"מ יפעל בכל הכלים העומדים לרשותו לשם מציאות הסרטון במרחב הוירטואלי והשמדתו במידת הצורך, באותה מידה שהוא מבקש לפלוש ללא הצדקה לצנעת הפרט של אזרח ישראלי, מצטייר רה"מ נתניהו כמי שהאינטרס האיראני זהה לשלו. צריך גם להזכיר שהיום אפשר בטכנולוגיית deep fake לפברק כל דבר, לגבי כל אחד. האם אנו מוכנים לשתף פעולה עם זה? האם רק בגלל שגנץ הוא איש ציבור נכבד, מותר להלבין את פניו ללא משפט באופן טוטמיסטי?

לנוכח זאת, ולאור העובדה שהטרור הוירטואלי מאיים על כולנו, וכאמור במקרה הזה נתניהו מפיק ממנו תועלת נלוזה במיוחד בעיצומה של ימי בחירות, אין לנו אלא לחזק את דרך-הארץ הבסיסית שבלעדיה כולנו נובל כצאן לדיגיטל. עלינו לומר מראש, כבר עכשו, עוד בטרם ההפצה של רפש כזה או אחר: גם אם אנשי הסייבר של ביבי יפיצו ביום ראשון או שני סרטונים על גנץ, מפוברקים או לא, איננו צופים בהם כצאן לדיגיטל. נקודה. אם אנשי המשטרה ורשויות אכיפת החוק יחשבו לנכון שיש בתוכן כזה או אחר בכדי להעמיד את גנץ (ואת מפיצי הסרטון, למרות שראינו שבמקרה של ויינר הם לא התאמצו לעשות כן) לדין, יעשו זאת. ובינתיים, יאמרו נא אזרחי ישראל 'הן' לאנושיותם, שהיא גם התשתית לזכותם לחיות בחברה שבה יש איזושהי צנעת פרט וכבוד אדם וחוה.

בחברה הגונה, אדם לא צריך לחשוש מפני גדודי 'עז-א-דין אל פַּרְצָן', בייחוד לא אם לממשלה שלו יש יכולות שאמורות לשמש להגנת האזרחים ולא לתקיפתם. אבל במדינה שממשלתה הקימה גוף דומה בעל השם האורווליאני המפורש 'האגף לתודעת המונים', לשם תקיפת אנשים ברחבי העולם באופן מפריט-משילות והפוגע עמוקות ביהודי העולם, ללא שרוב אזרחי ישראל כלל יודעים על כך (רובם, אגב, גם לא יודעים שבמהלך הקדנציה הנוכחית נמסרו נתוניהם הרפואיים לכל דורש), נראה שהמצב העגום שבו נמצא גנץ הוא קריאה עמוקה לכולנו לחשבון נפש נוקב: או אנושיות שבה הטכנולוגיה היא כלי, או דיקטורה דה-הומנית שבה הטכנולוגיה היא אליל. מוטב שננקוט עמדה ברורה.

גילוי נאות: אני מאלו הסבורים שהעמדת שורה של גנרלים בראש מפלגה אינה סימן טוב במיוחד לדמוקרטיה הישראלית (גם אם כל אחד מהם הוא רב זכויות כשלעצמו), ועוד פחות מכך דעתי אינה נוחה מהיעדר נשים במקומות הראשונים, ומכך שאנשים טובים הנמצאים במפלגת 'כחול-לבן', כמו מיכאל ביטון, משה (קינלי) טור-פז, עליזה לביא וחילי טרופר, משובצים רק בעשיריה השניה. אבל האמת המוסרית הנ"ל צריכה וחייבת להיאמר.

פרגמטיזם, מחשבת ישראל ואנושיות: הערה על הבחירות בישראל

עת יוצאים דחופים הבוטים הזדוניים במרחב המקוון של מדינת ישראל, מטעם האגף לתודעת המונים של השר ארדן או מטעם כל גוף לא שקוף או אינטרסנטי אחר המבקש לפגוע בריבונותם של אזרחי ישראל, מתוכה או מחוצה לה, זה נראה תלוש לעסוק בכל נושא אחר שעל הפרק. מה גם שבהיותי שוהה עם משפחתי בקונטיקט לא נוכל להצביע בבחירות האלו (ולא שמלאכת ההכרעה בין המפלגות השונות היתה קלה הפעם לו היינו בארץ).

ובכל זאת, אולי יש קשר בין הסדנא בנושא 'פרגמטיזם ומחשבת ישראל' שאותה נקיים בימים ראשון-שני הקרובים (8-7 באפריל) באונ' ייל, ובין עתידה של מדינת ישראל. גם כי עתידה של יהדות בית-הכנסת, שפרגמטיות היא מסגולותיה החשובות, מוטל על הכף, וגם כי שיקולים פרגמטיים הם חיוניים לחברה דמוקרטית שוחרת חיים.

ברזיס על חז"ל: בזכות הפרגמטיות ובגנות דיכוטומיות פשטניות וחד-ממדיות

בניגוד לכך, השיח הגנוסטי האנטי-ממלכתי שמקדם רה"מ נתניהו, הוא משחק סכום אפס שבו יש מאבק לחיים ולמוות בין 'בני אור' ל'בני חושך', בין ימין ושמאל, שיח שבו לא יתכן שמדינת ישראל תהיה גם יהודית וגם דמוקרטית. שיח זה מנוגד לא רק לדרך המלך של המסורת היהודית הנורמטיבית, אלא גם לפרגמטיות שבה יש הכרה בממוּקפוּת הבלתי נמנעת של הקיום האנושי. באופן כללי יש בפרגמטיות העדפה לדרך אמצע שהחלוקות המקובלות של 'ימין-שמאל' אינן בהכרח מועילות לעיצובה, כפי שהצעתי לגבי סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני (הנראית כעומדת כעת לקראת פריצת דרך הסטורית).

אם הייתי יכול להשיא עצה למי שיכולים להצביע בבחירות הקרובות, היתה זו העצה הבאה. חפשו מפלגה שיש לה חזון ומצע חיובי לגבי הקיום האנושי (והיהודי, אם אתם יהודים) הראוי; מצע המטפח גננות ומורות ולא מפר את האמון הציבורי בהן תוך העברת הכסף שהיה יכול להגיע אליהן לצורך התקנת מצלמות אבטחה.

כמו כן, כנראה שהופעת המילה 'יהודי' בשם המפלגה שעל הפרק אינה ערובה לכך שהיא אכן תקדם את הערכים הגלומים בדרך המלך של המסורת היהודית, שבה להבדיל מהדרוויניזם, המטרה אינה מקדשת את כל האמצעים, ויש מושג עקרוני של 'יהרג ובל יעבור'. אכן, 'מחנה השלום' הביא למרבה הצער להרבה פיגועים; 'המחנה הלאומי' מוכר (ומוסר) את נכסי הלאום לכל דורש תוך בוז ליחסים האסטרטגיים עם ארה"ב, ותוך שהוא מסווה זאת בחקיקת 'חוק-לאום' סמלי בעל חשיבות מועטה, נזק מרובה והתעלמות מעם-ישראל; מאז תחילת אינתיפאדת המקדש (מ2009 עד 2014-5 דוקא היה שקט יחסי), גם המחנה הלאומי לא מספק ביטחון, אלא אולי 'תחושת ביטחון', שלאחרונה רבים יותר ויותר מבקשים להפיקה באמצעות קטורת סמים.

הצביעו אפוא למי שמחויב לשמור על הדבר הבסיסי ביותר היקר לכולנו: אנושיותנו. בלי דרך ארץ כזו, לא היתה ולא תהיה יהדות.

מרוזנצוויג ועד ברקוביץ: ביקור מולדת אקדמי

תודות לעידודה, נכונותה וסבלנותה של רעייתי (וילדיי), אני יוצא לביקור מולדת אקדמי בישראל.

א. ביקור מולדת [אקדמי]

קוראיו המשובחים והספורים של אתר זה לא יופתעו מדו-המשמעות הנעוצה במונח ביקור-מולדת: גם visit וגם criticism. יש האומרים שרק בעברית יכולות שתי משמעויות הפוכות שכאלו לשמש בפועל אחד – 'לבקר'. אבל גם באנגלית יש דוגמאות לכך, למשל המילה fine שהוראתה היא גם 'בסדר' וגם 'קנס'.

המשך…

שלושה נושאים זנוחים ולא זניחים לקראת הבחירות

הצפיפות בישראל, עליית הניאו-צדוקיות, והאגף לתודעת המונים: האם תדרשו מהאנשים המבקשים מכם את המושכות של מדינת ישראל, להציג מצע לגבי נושאים אלה?

המשך…

עשרת הדברות: קוד אתי ומתנגדיו

[גרסה מקוצרת של רשימה זו תראה אור בשבת שלום, גליון 1096 (פרשת יתרו, תשע"ט), ופורסמה באישור העורך, פנחס לייזר, באתר של ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך]

המשך…

אחריותיות במרחב הציבורי הממוחשב

בשולי הטבח הנורא בביה"כ בפיטסבורג.

הבוקר קיבלתי דוא"ל שנשלח על ידי הדוא"ל שלי, המודיע כי חשבון ההוג'ימייל שלי נפרץ, וכי אם לא אשלם סכום של 800 ומשהו דולר, במטבע ביטקוין, תוך 48 שעות, יופצו – דרך החשבון שלי -תמונות שצולמו בתוכנת ריגול שנשתלה בטלפון הנייד שלי בחצי השנה האחרונה (למעשה, תוכנות Deep-Fake מאפשרות לפושעים נאלחים שכאלו לייצר כל תוכן שהם רוצים) ורשימת אתרי המרשתת שביקרתי בהם, שלפי הפושע שכתב לי הם איומים ומבישים, תוך רמיזה להקשרים לא ראויים. איני יודע אם הכוונה ל-YNET, הארץ, מקור ראשון, העין השביעית, או אחרים, אבל כמובן שמפושע שכזה אי אפשר לצפות ליושרה או דיוק מיוחדים לגבי מה שהוא מאיים לשלוח בשמי, אם אכן יחליט לממש את איומו, בהנחה שלא אשלם לו את הכופר שדרש.

המשך…