מרוזנצוויג ועד ברקוביץ: ביקור מולדת אקדמי

תודות לעידודה, נכונותה וסבלנותה של רעייתי (וילדיי), אני יוצא לביקור מולדת אקדמי בישראל.

א. ביקור מולדת [אקדמי]

קוראיו המשובחים והספורים של אתר זה לא יופתעו מדו-המשמעות הנעוצה במונח ביקור-מולדת: גם visit וגם criticism. יש האומרים שרק בעברית יכולות שתי משמעויות הפוכות שכאלו לשמש בפועל אחד – 'לבקר'. אבל גם באנגלית יש דוגמאות לכך, למשל המילה fine שהוראתה היא גם 'בסדר' וגם 'קנס'.

אשר לפועל 'לבקר', אחת התופעות המוכרות והמדאיגות בקרב צעירי יהדות ארה"ב בעת הזאת היא האדישות המעמיקה כלפי מדינת ישראל, או העובדה שרבים מהם לא חשים רגש משמעותי ביחס לישראל. ולא, אין מדובר רק באובדן הזהות היהודית והתבוללות, או ב'שמאלנות רדיקלית'. האמת צריכה להיאמר: אף אחד לא חש שום רגש כלפי שום אדם, אנשים או קבוצות המבקשים למנוע שיח אנושי כן והבעה של ביקורת אודותם. למרבה הצער, החברה הישראלית מאפשרת לגורמים קיצוניים כמו השר לעניינים אסטרטגיים, גלעד ארדן, לקדם את המדיניות האנטי-שיחית הזו; עד שהגה הספינה הישראלית לא יוסט לכיוון של שיח יהודי-אנושי כן, המצב עלול להדרדר. אנו הרי יודעים זאת מהתנסותנו ביחסים בין-אישיים: לא קיים קשר אנושי משמעותי של אהבה ודאגה שלא מעורבת בו ביקורת כלשהי. אכן, יש דרכים טובות יותר ופחות להביע ביקורת. אולם אל לנו לאפשר מנבחרינו למנוע שיח בין יהודי ובין אנושי, שהיה מאז ומעולם התשתית ליהדות בית המדרש.

אגב, גם ליהדות ארה"ב יש מה לשפר בענין זה, למשל להכיר בכך שהמודל האמריקאי של יחסי דת ומדינה אינו בהכרח זה הראוי או הרצוי ליהדות הישראלית ולחברה הישראלית בכללה. בין השאר, כפי שטען מנחם לורברבוים, לאור תפיסות הקדושה המחולנות הרווחות בשיח האירופי והאמריקאי, שדומה כי אינן הולמות את המציאות הישראלית (ובייחוד את זו הירושלמית), הגדושה כל כך בקדושה. מהם אפוא המודלים הרצויים? על כך כדאי וצריך לפתוח שיחה פתוחה וכנה בין כלל הצדדים לויכוח, ומכאן גם החשיבות של מה שנטען בפסקה הקודמת כנגד משתיקי השיח. אם להומניות פרגמטית יש מקום משמעותי בכל אלה, יתכן שתגלו ענין בסעיף הבא.

ב. [ביקור מולדת] אקדמי

למעוניינים, הנה מידע על כמה הרצאות שאשא בשבועות הקרובים:

  • בין 17 – 20 בפברואר יתקיים במכון ון ליר בירושלים הכנס הבינלאומי Back to Redemption: Franz Rosenzweig’s Star 1919-2019. פרופ' יוסי טרנר ואני נרצה ב-19 לפברואר (יום ג) בנושא תפיסת הגאולה של פרנץ רוזנצוויג על רקע זמנו וכתשתית להתמודדות עם הטרנס-הומניזם בן זמננו.
  • בתאריך 24 לפברואר, יום א, יתקיים במרכז אדמונד דה-רוטשילד (רח' רוטשילד 104 ת"א) קולוקוויום לחקר תרבות דיגיטלית בנושא טכנולוגיה ודת, בחסות מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, הפקולטה למדעי הרוח, אונ' תל אביב. מארגנת הכינוס היא ד"ר כרמל וייסמן. לצד שני דוברים נוספים, אדבר על היבטים דתיים של המתה מתועדת ומשודרת.
  • ביום רביעי שלאחר מכן, ה27 לפברואר, אתן סמינר בביה"ס למדעי היהדות באונ' ת"א בנושא מהו הפרגמטיזם, וכיצד הוא מועיל (או מזיק) לחקר מחשבת ישראל?. הסמינר יתקיים בבניין רוזנברג, חדר 206, בין 14:15 – 15:45.
  • ביום רביעי (6 למרץ) בשעה 12 בעיר באר-שבע, אתן סמינר במחלקה למחשבת ישראל באונ' בן גוריון בנושא הוליזם פרגמטי בתפיסת תכליות ההלכה במשנת אליעזר ברקוביץ.

אשמח לראותך.

 

 

 

מה דעתך?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s