מחקר והוראה

מחקרי עוסק במחשבת ישראל, פילוסופיה של ההלכה, וזיקותיהן לפרגמטיזם האמריקאי הקלאסי. במסגרת זאת אני עוסק גם באתגר הטכנו-אתיקה בראי מחשבת ישראל. אני עוסק בכתיבה של ארבעה ספרים בתחומים הללו.

בתש"פ אני עמית במרכז ללימודי יהדות באונ' הרווארד. קודם לכן הייתי שנתיים עמית בתר-דוקטורט בחוג לפילוסופיה ובתכנית בלימודי יהדות באוניברסיטת ייל, בהדרכת פרופ' פול פרנקס. הדוקטורט שלי נכתב בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, בהדרכת פרופ' אבינועם רוזנק, בנושא פרגמטיזם והגות יהודית בארה"ב במאה העשרים: עיון במשנות חיים הירשנזון, מרדכי מ. קפלן ואליעזר ברקוביץ (ועדה מלווה: פרופ' ימימה בן מנחם, פרופ' יונתן כהן ופרופ' יוסי טרנר), ואושר בספטמבר 2018. המחקר בחן את כתבי שלושת ההוגים היהודים דלעיל בראי שלושה מושגי-ליבה בפילוסופיה הפרגמטית. כמה מאמרים ומאמרי סקירה הקשורים למחקר זה ראו אור. כעשרה מאמרים נוספים נמצאים לקראת פרסום, בשיפוט או בהכנה.

בין תשס"ב-תשס"ה למדתי בתוכנית 'רביבים' להכשרת מורים ליהדות באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרתה סיימתי תואר מוסמך (בהצטיינות) בחוג למחשבת ישראל. עבודת הגמר שכתבתי בהדרכת פרופ' משה הלברטל עסקה בנושא 'אם כן אין לדבר סוף כטיעון הלכתי בספרות חז"ל', ובה בחנתי נטיה בחז"ל להגבלתם של מושגים הלכתיים בעלי ממד מטפיסי (כמו טומאה וחמץ), היוצרים חיובים מעשיים הנתפסים בעיני חכמים כבלתי סבירים.

מתשס"ז לימדתי מחשבת ישראל בביה"ס תל"י בית חינוך בירושלים. בשנת תשע"ב התחלתי את מחקר הדוקטורט. בשנים תשע"ג-תשע"ו זכיתי להיות עמית בבית המדרש המתקדם במכון שלום הרטמן בירושלים, בהדרכת פרופ' מנחם לורברבוים, ד"ר מלילה הלנר אשד, וד"ר יאיר פורסטנברג. בתשע"ה לימדתי שני קורסים אקדמיים במכון פאידאה (Paideia) בשבדיה, בנושאי מבוא למחשבת ישראל בימה"ב, ומבוא למחשבת ישראל בעת החדשה.