מחקר והוראה

מחקרי עוסק במחשבת ישראל, פילוסופיה של ההלכה, וזיקותיהן לפרגמטיזם האמריקאי הקלאסי. במסגרת זאת אני עוסק בתרומתה של מחשבת ישראל לאתיקה פרגמטית של הטכנולוגיה וביחסי יהדות ונצרות.

בתשפ"ב-תשפ"ג אני עמית קרייטמן לפוסט-דוקטורט במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהדרכת פרופ' דניאל י' לסקר ופרופ' עודד ישראלי, ועמית מחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

בתשפ"א לקחתי חלק בפרויקט ההדרת כתבי הרמב"ן של פרופ' עודד ישראלי באונ' בן גוריון בנגב, הייתי חוקר אורח במכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטת העברית בירושלים (שם הובלתי קבוצת מחקר בנושא משפטי עברי וטכנולוגיות AI), ומורה מן החוץ במדרשת פיינברג במכון ויצמן למדע. בתש"פ הייתי עמית במרכז ללימודי יהדות באונ' הרוורד ומורה מן החוץ בבית המדרש ליהדות (JTS) בניו-יורק. בתשע"ח-תשע"ט שהיתי כעמית פוסט-דוקטורט בחוג לפילוסופיה ובתכנית בלימודי יהדות באוניברסיטת ייל, בהדרכת פרופ' פול פרנקס, שם לימדתי קורס על מחשבת ישראל והפרגמטיזם, ועל מחש"י ואתיקה של הטכנולוגיה.

הדוקטורט שלי נכתב בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, בהדרכת פרופ' אבינועם רוזנק, בנושא פרגמטיזם והגות יהודית בארה"ב במאה העשרים: עיון במשנות חיים הירשנזון, מרדכי מ. קפלן ואליעזר ברקוביץ (אושר בספטמבר 2018). המחקר בחן את כתבי ההוגים הללו בראי שלושה מושגי-ליבה בפילוסופיה הפרגמטית. כמה מאמרים הקשורים למחקר זה ראו אור, אחרים נמצאים בשיפוט ובהכנה. 

תמונת נדב בכנס השל

בשנים תשס"ב-תשס"ה למדתי בתוכנית 'רביבים' להכשרת מורים ליהדות באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרתה סיימתי תואר מוסמך (בהצטיינות) בחוג למחשבת ישראל. עבודת הגמר שכתבתי בהדרכת פרופ' משה הלברטל עסקה בנושא 'אם כן אין לדבר סוף כטיעון הלכתי בספרות חז"ל', ובה בחנתי נטיה בחז"ל להגבלתם של מושגים הלכתיים בעלי ממד מטפיסי (כמו טומאה וחמץ), היוצרים חיובים מעשיים שנתפסו בעיני חכמים כבלתי סבירים.